הצטרפותו של סגלוביץ' בוחנת את גבולות השותפות ולא את מספר המנדטים
מאמר דעה הרואה את מנצור עבאס מעביר את «המאוחדת» מפוליטיקה של ייצוג לפוליטיקה של קבלת החלטות, ומעמיד מולו לעומת זאת את שאלת הזהות.
רחוק מהפתעה בחירתית
מאמר דעה שפרסם אתר «אל-ג’רמק» סבור כי הצטרפותו של יואב סגלוביץ’ לרשימה הערבית המאוחדת בראשות מנצור עבאס אינה הפתעה בחירתית חולפת ואף לא תמרון למשיכת קולות נוספים, אלא ניסיון לשרטט מחדש את מקומם של הערבים במשוואת השלטון. הכותב מציין כי הבולט אינו רק היותו של סגלוביץ’ יהודי מן הזרם הציוני ומן המרכז הפוליטי, אלא רקעו הביטחוני והמשטרתי וקישור שמו למאבק בפשיעה המאורגנת בחברה הערבית.
מכוח מחאה לכוח מיקוח
המאמר מזכיר כי הימור המוצהר של עבאס זה שנים הוא העברת הכוח הפרלמנטרי הערבי ממעמד של מחאה למעמד של משא ומתן, וכי ניסיון שנת 2021, כאשר «המאוחדת» הפכה לחלק מן המשוואה שהובילה לממשלת בנט ולפיד, הוכיח שהקול הערבי יכול להפוך בפרלמנט מפולג לקלף שקשה להתעלם ממנו.
גשר בתוך הרשימה עצמה
הכותב קורא בצעד פיתוח של משוואה זו: במקום ש«המאוחדת» תהיה גשר בין הערבים למפלגות היהודיות, עבאס רוצה בה גשר בתוך הרשימה עצמה. הוא סבור כי נוכחותו של סגלוביץ’ במקום מתקדם עשויה להעניק לה יכולת גדולה יותר לפנות למגזרים מן המצביעים היהודים, ומורידה את המחסום בפני מפלגות המרכז והאופוזיציה שעשויות להזדקק לקולותיה.
ערכם של המנדטים שלאחר הקלפי
המאמר מסכם כי המערכה האמיתית אינה על מספר המנדטים אלא על ערכם שלאחר הבחירות, שכן אם תיוותר המפה הפרלמנטרית מפולגת עשוי עבאס למצוא את עצמו בפני הזדמנות לשחק שוב את תפקיד עושה המלכים. הוא מוסיף כי הדבר עלול לבלבל את חשבונות הימין והאופוזיציה גם יחד: הימין מסוגל לתקוף את שיתוף הפעולה עם מפלגה ערבית אך יתקשה לצמצם את הרשימה לאחר כניסתו אליה של פוליטיקאי יהודי מוכר.
שאלת הזהות לעומת זאת
ואילו במישור הערבי רואה הכותב את המשוואה מסובכת יותר, שכן עבאס מהמר על כך שהאזרח רוצה תוצאות מוחשיות במאבק בפשיעה, בשיפור השירותים ובהגדלת התקציבים, בעוד שפרגמטיות זו מעמידה אותו בפני שאלת הזהות הפוליטית וגבולות השותפות. המאמר מנסח את השאלה כהבדל בין השתלבות פוליטית לבין היטמעות פוליטית.
הרפתקה לשני הצדדים
הכותב סבור כי סגלוביץ’ מצדו יוצא להרפתקה חריגה, וכי מעברו של פוליטיקאי יהודי לרשימה ערבית הוא מסר שהשותפות יכולה להפוך משיח בחירות לניסיון מעשי. הוא סבור כי המטרה הרחוקה יותר עשויה להיות שינוי מושג הרשימה הערבית עצמה, מרשימה המייצגת את הערבים בפני המדינה לרשימה המשתתפת בקביעת כיוונה, וכי כישלון המפעל יהיה ראיה לכך שהפער עמוק מכדי שברית בחירות אחת תגשר עליו.


