מחקר של ד"ר עומר מיזל ב«Frontiers in Education»: העברית פועלת כ«שער» הקובע מי קולו נשמע בתוך אולם ההרצאות האוניברסיטאי

המחקר ותחומו

המחקר פורסם במהלך חודש אוגוסט של השנה הזאת בכתב העת «Frontiers in Education», וערך אותו ד”ר עומר מיזל. והוא עסק בחוויות האקדמיות של הסטודנטים הערבים המגיעים ממזרח ירושלים אל מוסדות ההשכלה הגבוהה דוברי העברית, דרך כמה צירים מרכזיים ובהם השפה, ההסתגלות האקדמית, וההשתתפות הפעילה בחיי האוניברסיטה.

כאשר השפה הופכת לשער

הבולט שבמסקנות המחקר הוא שהעברית בהקשר הזה אינה רק כלי ללמידה או להעברת ידע. שכן היא נהפכת פעמים רבות למה שאפשר לכנות שער — או מה שידוע במושג Gatekeeping — כלומר המחסום המסנן מי יכול שקולו יישמע, ומי מסוגל להביע את עצמו, ומי מוכרים ידיעותיו ויכולותיו.

נוכח באולם ונעדר מן הדיון

מכאן נובע פרדוקס שהמחקר מתאר: סטודנט המבין את החומר ומחזיק בידע, ואף עשויים להיות לו רעיונות ושאלות חשובות, אך הוא מהסס להעלותם מחשש משאלה הרודפת אותו תמיד — כיצד ייראה מה שאני רוצה לומר אם אומר אותו בעברית? והוא נוכח רשמית באולם, עוקב ומבין, בלי שישתתף במידה שהוא מסוגל לה, ובלי שיכולותיו האמיתיות יתגלו לפני המרצה ולא לפני חבריו.

תופעה רחבה ממזרח ירושלים

מצב זה אינו מוגבל לסטודנטים ממזרח ירושלים בלבד, על פי קריאת המאמר, אלא הוא מלווה בדרגות שונות מספרים גדולים של סטודנטים ערבים ברחבי הארץ. ובשנים האחרונות הוקמו כמה מסגרות ותוכניות לשיפור הביצועים הלשוניים בעברית, בשותפות בין הרשויות המקומיות והעיריות ומשרד החינוך, ובהן מחנות קיץ שהתקיימו גם השנה.

המבחן אינו במספר התוכניות

המאמר מסיק שהאתגר אינו נמדד במספר התוכניות המוקמות אלא ביכולתן לחולל שינוי אמיתי ומתמשך. והוא רואה שגישור הפער הוא נטל המתחלק על שלושה גורמים: מערכת החינוך תחילה, אחר כך הרשויות המקומיות, ואחר כך מוסדות ההשכלה הגבוהה עצמם, ושהנדרש הוא מסלול לשוני מדורג המתחיל בשלבים מוקדמים ונמשך עד הכניסה לאוניברסיטה, כדי שהסטודנט לא ימצא את עצמו לפתע מול שפה אקדמית החוסמת את ידיעותיו ואת יכולותיו.