«וול סטריט ג'ורנל»: טהראן שבה להרכיב טילים בליסטיים במתקנים תת-קרקעיים ברכיבים שאגרה לפני המלחמה, והקצב נמוך בהרבה מרמתו הקודמת
העיתון מסר בשם גורמים אמריקאים ומזרח-תיכוניים הבקיאים בעניין כי איראן חידשה את ייצור טיליה הבליסטיים במתקנים החפורים מתחת לאדמה, בהסתמכה על רכיבים שאגרה לפני פרוץ המלחמה, וזאת חרף הנזקים הכבדים שנגרמו לתעשיית הטילים שלה בתקיפות האמריקאיות והישראליות. הוא מוסר כי שירותי המודיעין איתרו פעילות בכמה אתרים ובהם מתחם ח'וג'יר הצבאי, שבו מורכבים טילים הפועלים בדלק נוזלי ובדלק מוצק, וכי טהראן חופרת אתרי הרכבה חדשים מתחת לאדמה. אלא שהקצב נותר נמוך ממה שהיה: מפעלים מרכזיים ניזוקו, ומצור ימי אמריקאי מקשה על ייבוא הדרוש לתעשייה.
עיקר מה שמסר העיתון
עיתון «וול סטריט ג’ורנל» מסר כי איראן חידשה את ייצור טיליה הבליסטיים בתוך מתקנים הנמצאים מתחת לפני האדמה, וכי היא עושה זאת בהיעזרה ברכיבים שאגרה לפני המלחמה. העיתון ייחס את גרסתו לגורמים אמריקאים ולאחרים מן המזרח התיכון שתיאר אותם כבקיאים בתיק. המשמעות שאליה הוא מגיע היא שהחידוש התרחש חרף הנזקים הגדולים שנגרמו לתעשיית הטילים האיראנית בתקיפות האמריקאיות והישראליות.
היכן אותרה הפעילות, ומה מורכב בה
לפי הדיווח, שירותי המודיעין איתרו פעילות בכמה מתקנים, והעיתון הזכיר מביניהם את מתחם ח’וג’יר הצבאי בדרום-מזרח המדינה, שבו מתבצעת הרכבה של טילים הפועלים בדלק נוזלי ואחרים הפועלים בדלק מוצק. לצד האתרים הקיימים פועלת טהראן — לפי מה שנמסר — על הקמת אתרי הרכבה חדשים מתחת לאדמה, והמטרה המוצהרת בכך היא לצמצם את הסיכוי שייתקפו בסבב הבא. כמו כן, תצלומי לוויין שהעיתון עיין בהם הראו האצה בתיקון הדרכים, אתרי הייצור ופתחי בסיסי הטילים החפורים שנגרם להם נזק.
מה משאיר את הקצב נמוך
אין החידוש משמעו חזרה למה שהיה. שכן הייצור, לפי הדיווח, נמוך בהרבה מרמותיו שלפני המלחמה, שהרי הנזק פגע במפעלים ובמתקנים תעשייתיים מרכזיים. מתווסף לכך מכשול חיצוני: המצור הימי האמריקאי המקשה על יכולתה של איראן לייבא את הרכיבים ואת החומרים הדרושים לתעשיית הטילים. ויש גם קושי טכני, שכן הנזק פגע במתקני ייצור הדלק הנוזלי ובמערבלים התעשייתיים שבלעדיהם אין הדלק המוצק מיוצר.
מתי החל החידוש ומדוע היה אפשרי
העיתון מסר בשם גורם אמריקאי כי טהראן החלה אולי בחידוש בקצב נמוך בעקבות ההגעה להסכם עקרוני עם הנשיא דונלד טראמפ באמצע יוני, הסכם הקשור בפתיחתו מחדש של מיצר הורמוז ובפתיחת משא ומתן לסיום המלחמה. ואשר לסיבה שאיפשרה זאת מלכתחילה, היא המלאי: ראשי קרב, גופי טילים, מערכות ניווט ורכיבים נוספים שהיו אגורים מראש, והם שאיפשרו להמשיך בהרכבה בלי הצורך להפעיל מחדש את מערך הייצור כולו.
הערכתו של אנליסט לשעבר בסוכנות הביון המרכזית
הדיווח מסר בשם ג’ים לאמסון, אנליסט לשעבר בסוכנות הביון המרכזית האמריקאית המתמחה בענייני הצבא האיראני, כי היקף מה שמיוצר תלוי בשני דברים: כמות הרכיבים שעדיין אגורים, ומספר המתקנים התת-קרקעיים המסוגלים לפעול. הוא הוסיף כי איראן עשויה להצליח להרכיב מאות טילים ואולי אלפים. אנליסטים סבורים כי עדיין יש בידה אלפי טילים בליסטיים חרף התדלדלות חלק גדול ממלאי הטילים המוכנים שלה במהלך המלחמה, ושהיא המשיכה להשתמש בהם נגד אתרים צבאיים אמריקאיים באזור.
מה משמעות הדבר מבחינה פוליטית
מסקנת העיתון היא שהחידוש מאיר את הקושי להשמיד את תוכנית הטילים האיראנית השמדה מוחלטת, לאחר שהחלשתה נחשבה לאחד הבולטים שבהישגי המלחמה בעיני וושינגטון ותל אביב. וזה מתנגש במה שאמר שר המלחמה האמריקאי פיט הגסת’ באפריל, שהתוכנית הושמדה למעשה ושטהראן אינה מסוגלת עוד לחדש את מה שהיא משגרת. מנגד, חידוש הייצור עשוי לסייע לאיראן להמשיך במלחמת התשה ארוכה בעת שמלאי הטילים האיראניים ומלאי טילי היירוט האמריקאיים והמפרציים מתכלים גם יחד.
