עורך הדין שחאדה בן ברי לאחר שלושה פשעים בנצרת: הסכנה בהצטברות החורים ולא בחור הבודד

שלושה פשעים בכשלוש שעות

עורך הדין שחאדה בן ברי כתב בתגובה לשלושה מקרי רצח שהתרחשו בנצרת בכשלוש שעות, כשבין האחד לזה שאחריו מפרידות כשישים דקות, והזהיר ממה שכינה התרחבות מרחב האלימות ומעברה לאזורים חדשים.

אלימות שאינה נעצרת בגבולות יישוב

בן ברי אמר כי הכנופיות והפשע המאורגן אינם נראים נעצרים בגבולותיה של עיר או של אזור, וכי האלימות, משמצאה פרצה בחברה, הולכת בה ומרחיבה אותה ומותירה את עקבותיה מצטברים. הוא ציין כי ביטוייה אינם מוגבלים עוד למרחב אחד, ודיבר על מעברם בין הפנים הפלסטיני, הגדה המערבית ורצועת עזה.

דימוי הסכר

בפוסטו נעזר בסיפור הדתי על יאג’וג’ ומאג’וג’, ודימה את התפשטות האלימות לניסיון מתמיד לפרוץ סכר המונע מעבר אל הצד האחר. הוא אמר כי הם, על פי אותו סיפור, לא חדלו לחפור בו יום אחר יום, בבקשם חור קטן שממנו יחדרו.

החור הקטן

הוא הוסיף כי הסכר האיתן אינו נופל תמיד תחת מכה אדירה, ודי שיישאר בו חור קטן. הוא ראה כי הסכנה אינה טמונה באותו חור לבדו, אלא בהצטברות הפרצות המחלישה את יכולתה של החברה להתמודד עם האלימות והפשע.

שאלה שהוא מותיר פתוחה

בן ברי חתם את פוסטו בשאלה שהוא מפנה אל הקורא: כמה חורים נותרו בסכר בעוד אנו סבורים שהוא עדיין איתן? זו שאלה המטילה את האחריות, בתפיסה שהוא מציג, על הצטברות ההזנחה ולא על האירוע הבודד.