קריאה בעמדה הישראלית כלפי הבחירות הפלסטיניות: ארבעה צירים די בהם לעשותן «חצי בחירות»
מאמר הסבור כי שאון ההכנות להצבעה של העשרים ושמונה בנובמבר מתנגש בשתיקה ישראלית שלא תימשך, וכי ירושלים ועזה והגדה והשתתפות חמאס הם הצירים שעליהם תיבנה ההכרעה, וכי נתניהו הוא המכריע בשני המקרים: ניצח או הפסיד.
הכנות רציניות יותר… ושתיקה בצד שממול
המאמר פותח בהבחנה שלפיה ההיערכות לבחירות המחוקקות הפלסטיניות נראית הפעם רצינית יותר מקודמותיה: ועדת הבחירות המרכזית מחויבת ללוח הזמנים ומשלימה את סידוריה הטכניים ויוצרת קשר עם גורמים בינלאומיים כדי להבטיח את טוהר ההצבעה, והדיונים בין הפלגים והכוחות והאישים צפופים בין פילוגים הצפים ובין ניסיונות להרכיב רשימות משותפות. אל מול הדחיפה הזאת ניצבת שתיקה ישראלית שהכותב רואה בה שתיקה זמנית.
הצהרה המיוחסת לבכיר
המאמר נסמך על מה שמסרו מקורות שתיאר כמהימנים, שייחדו את דבריהם לעיתון «אלקדס אלערבי», מפי בכיר ישראלי שאמר כי התיק טרם נדון בקבינט ולא בממשלה, וכי דיון בו קרוב בלא מועד מוגדר, וכי אין להם אמון במחמוד עבאס ובכוונותיו, ואינם רואים בבחירות האלה בשורה של רשות מתונה יותר אלא מעריכים את ההפך. הכותב קורא בכך הסבר להיעדרה של עמדה רשמית מוצהרת ולדלות ההדלפות.
ירושלים: שני תקדימים בתנאים כבדים
בציר ירושלים מזכיר המאמר כי ישראל הסכימה פעמיים לקיים את ההצבעה בעיר בתנאים קשים, ובראשם צמצום ההצבעה לסניפי הדואר באופן המרוקן את המעשה ממשמעותו הריבונית, וכי אותה הסכמה נחלצה בלחץ אמריקאי בימי ממשל בוש הבן כאשר «הפצת הדמוקרטיה» הייתה כותרת מדיניותו. ואילו לאחר הכרתו של טראמפ בסיפוח העיר, מעריך הכותב כי לא יבוא לחץ דומה, וכי הסירוב הישראלי כאן יישאר מוכרע אצל הקואליציה ואצל האופוזיציה כאחת.
עזה והגדה: מן המניעה אל ההצרה
בעזה צופה המאמר כי ישראל תטען שהרצועה מצויה בשלב מעבר וכי שליטת חמאס בה מונעת את ההצבעה, וכי המניע העמוק יותר יהיה ניתוק הזיקה בין הגדה ובין הרצועה, משום שקשירתן בתהליך בחירות אחד פותחת מחדש את דלת מפעל המדינה. ובגדה הוא רואה כי העמדה נעה בין התרה בלא מכשולים ובין הגבלות ההופכות את ההצבעה לבלתי אפשרית: סגירת מחסומים, ופשיטות, ומסעי מעצרים, או מניעה המצטמצמת לאזורים מסוימים בעילות ביטחוניות מוכנות מראש.
השתתפות חמאס: הסעיף הראשון בסירוב
הכותב מציב את השתתפות חמאס בראש מה שישראל דוחה דחייה מוחלטת, בין שתתמודד בבחירות בברית רחבה ובין שתעשה זאת באמצעות יחידים הנחשבים מקורביה ברשימות עצמאיות. הוא מעריך כי הסירוב הזה ילבש צורה של איום במעצר מי שייחשב קשור אליה לפני ההצבעה או אחריה תחת הסיסמה שאין לה חסינות פרלמנטרית, ואולי גם התניה של הוצאתה מן החוק הפלסטיני תמורת ההסכמה לקיום הבחירות.
נתניהו מכריע בשני המקרים
המאמר מגיע לכלל מסקנה כי ההכרעה תיפול בידי בנימין נתניהו תהיה תוצאת ההצבעה הישראלית של העשרים ושבעה באוקטובר אשר תהיה, משום שהוא יישאר בראש ממשלת מעבר עד להרכבת ממשלה חדשה. הוא מעריך כי התנאים הישראליים יובילו לדחייה הדומה למה שאירע בשנת 2021, כאשר הושעתה ההצבעה בעילה של מניעת ההצבעה בירושלים, וכך נעשה כל השאון הזה — כלשון כותרת המאמר — דיון על ביצה שטרם בקעה.
