מפקד חיל הים הישראלי מזהיר את אנקרה מאיום על חופש פעולתו

הצהרה ביום שלישי בערב ונוסח בלתי רגיל

הדובר הוא מפקד חיל הים הישראלי, והנסיבה הצהרות שמסרו כלי תקשורת ישראליים ביום שלישי בערב. ותוכנן שלא יקבל מציאות שבה חופש הפעולה של ישראל נעשה חשוף לאיום, ולא מציאות שבה מאוימים מה שכינה האינטרסים האסטרטגיים במרחב הימי הלאומי. והבולט בניסוח הוא שאינו מדבר על התקפה אפשרית ולא על תוקפנות, אלא על «חופש הפעולה» — והוא ביטוי המתאר את יכולתו של הכוח הימי לנוע ולבצע בלא מגבלה. והאיום המכוון בדברים אלה אינו מכה שמקבלים, אלא הגבלת תנועה שנכפית.

מדוע דווקא טורקיה

ויעדו של המסר מוגדר: אנקרה. והוא בא על רקע מתח מתגבר בין ישראל ובין טורקיה, ועל רקע שהדיווח מכנה אותו במפורש: הנוכחות הצבאית הטורקית הגוברת במזרח הים התיכון. ואזור זה דווקא הוא מפגש האינטרסים הימיים של שני הצדדים, ובו משתלבים נתיבי השיט ושדות הגז וההסדרים הביטחוניים. ולפיכך כל שינוי במאזן הכוחות הימי שם נקרא בתל אביב כעניין הנוגע ביכולתו של הצבא לבצע את פעולותיו ולהגן על מה שהוא רואה כאינטרסים אסטרטגיים, ולא כשינוי גרידא במפת הפריסה.

מה שאיתרו הדיווחים בימים האחרונים

ולא באה ההצהרה מן האין. שכן דיווחים ישראליים סיפרו במהלך הימים האחרונים על איתורה בידי הצבא של היערכות גוברת אצל חיל הים הטורקי, הכוללת אימונים צבאיים ותגבור הנוכחות הימית באזור. ושני היסודות הללו — אימון ופריסה — הם שעל פיהם נמדדת בדרך כלל מוכנותו של חיל ים, ולא ההצהרות היוצאות מפי מפקדיו. והמסר הישראלי אפוא הוא מענה על מה שמאותר במים ולא על מה שנאמר באנקרה, והוא מה שמסביר את הפנייתו בידי מפקד החיל עצמו ולא בידי הדרג המדיני.

מה שההצהרה לא אמרה

אלא שגבולותיהם של דברים אלה ברורים כמידת תוכנם. שכן לא כללו הודעה על עימות ישיר, ולא על צעד צבאי מסוים כלפי טורקיה, ולא על מהלך מתוכנן בים. ומה שיש בהם הוא שרטוט קו ולא יותר: ששמירת חופש התנועה הימית היא עדיפות ביטחונית, ושהטלת מגבלות עליו או על מה שנחשב לאינטרסים אסטרטגיים היא דבר שלא יתקבל. וכל זה מתרחש בעת שהיחסים בין שתי המדינות חווים מתח גובר, ותחרות רחבה יותר על השפעה ועל ההסדרים הביטחוניים במזרח הים התיכון.