«המשותפת»: המאחז ב«א-רוס» הוא העברת דגם הגדה אל הגליל
הרשימה המשותפת פרסמה ביום שישי הודעה שבה היא עומדת לצד תושבי מג'ד אל-כרום ולצד הוועד העממי והמועצה המקומית ביישוב, ומגנה את הקמתו של מאחז התנחלותי באזור אל-רוס על אדמות שבני היישוב מחזיקים בחלק גדול מהן. והרשימה אומרת כי מה שמתרחש אינו מקרה יחיד אלא יישום של מה שכבר הזהירה מפניו: העברת מדיניות ההתנחלות והעקירה מן הגדה המערבית אל הכפרים והיישובים בגליל ובנגב. והיא מוסיפה כי הגעתם של «נוער הגבעות» מהתנחלויות הגדה אל אדמות היישוב, בד בבד עם תוכנית עשר השנים שהוכרזה בכרמיאל, עושה את העניין תוכנית מתנהלת ולא חשש מפני העתיד, וכי התקרבותה של עונת מסיק הזיתים מגבירה את סכנתה לבעלי האדמה. והיא דורשת להעמיד לדין את כל מי שהקל על הצעד מבחינה מנהלית ומשפטית. ומקרה זה מתרחש על רקע תוכנית שמוביל שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בשיתוף עם שרת ההתיישבות אורית סטרוק, המכוונת להקמת ארבעים יישובי התנחלות חדשים ולהבאת כמיליון מתנחלים אל הגליל ואל הנגב.
הודעה העושה מן המאחז תקדים ולא מקרה
עיקר מה שאמרה «המשותפת» בהודעת יום שישי אינו הסולידריות אלא ההגדרה. שכן הרשימה מכריזה על עמידתה עם תושבי מג’ד אל-כרום ועם הוועד העממי שלה ועם המועצה המקומית שלה, ומגנה את הקמתו של מאחז התנחלותי באזור אל-רוס, והוא שוכן בתוך תחום השיפוט של היישוב ועל אדמות שבניו מחזיקים בחלק גדול מהן. אלא שההודעה מסרבת שהמקרה ייקרא לבדו, ומתארת אותו כיישום ישיר של מה שהרשימה כבר הזהירה מפניו פעמים רבות: שיועברו אל הכפרים והיישובים בגליל ובנגב מדיניות ההתנחלות והעקירה שיושמו בגדה המערבית. ובהגדרה זו נהפך האתר האחד מידיעה מקומית לסימן על מסלול.
«נוער הגבעות» ותוכנית עשר השנים בכרמיאל
וההודעה נוקבת בשתי ראיות שהיא נשענת עליהן בקריאה זו. הראשונה הגעתם של הידועים בשם «נוער הגבעות» מהתנחלויות הגדה אל אדמות מג’ד אל-כרום, כלומר מעברם של הפועלים עצמם ולא של שיטותיהם בלבד. והשנייה תוכנית עשר השנים שהוכרזה בכרמיאל, ותכליתה המוצהרת תמיכה בהתיישבות היהודית והיפוך ההרכב הדמוגרפי בגליל. והצטרפותן של שתי הראיות — נוכחות בשטח ותוכנית מוכרזת בעיר סמוכה — היא שגורמת לרשימה לומר כי אין המדובר בחשש עתידי אלא בתוכנית המתנהלת על הקרקע עכשיו. וההודעה מוסיפה גורם שלישי הקשור בלוח השנה ולא בפוליטיקה: עונת מסיק הזיתים על הסף, והיא העונה שבה יוצאים בעלי האדמה אליה ונעשה מגעם עם המאחז ישיר.
דרישת ההעמדה לדין ויעדה המנהלי
ולא עמדה ההודעה על הגינוי בלבד. שכן היא דורשת להעמיד לדין את כל מי שהקל על צעד זה מבחינה מנהלית ומשפטית — וזה ניסוח המעביר את האחריות מן המתנחלים שבאתר אל הפקידים שידיהם העבירו את ההליך. וההודעה קושרת בין התיק ובין מועד הקלפי בעשרים ושבעה באוקטובר, ואומרת כי עצירת המאחז ומניעת הנצחתו מתממשות באחוז הצבעה גבוה המתגלגל לכוח פוליטי. וקשירה זו מציבה את התיק בלב מערכת הבחירות, ועושה את הקלפי בשיח הרשימה כלי במאבק על האדמה ולא במרוץ על המנדטים בלבד.
תוכנית לארבעים יישובים ולמיליון מתנחלים
ומאחורי המקרה המקומי תוכנית רחבה יותר שמוביל שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ בשיתוף עם שרת ההתיישבות אורית סטרוק. והתוכנית מכוונת — לפי מה שפורסם מפרטיה — להקמת ארבעים יישובי התנחלות חדשים ולהבאת כמיליון מתנחלים אל מרחבי הגליל והנגב. וסטרוק הכריזה במפורש על הרקע שהיא נשענת עליו, שכן היא סבורה כי ישראל מאבדת בשני מרחבים אלה את שליטתה ואת ריבונותה ואת רובה הדמוגרפי, והיא קוראת להשתמש במונח «ייהוד» בגלוי ובלא היסוס בהיותו — לדבריה — עיקרה של הציונות. וזו קריאה בולטת מפני שהיא נוטשת את הכינויים המרוככים שנהוג היה לעטוף בהם מדיניות זו.
«משולש החסמים» והכלים המסירים אותו
והתוכנית קובעת, לפי מה שנמסר בשמה של סטרוק, שלושה חסמים שהיא מכנה אותם יחדיו «משולש החסמים»: מדיניות התכנון, ומחירי הקרקעות, והקריטריונים הדמוגרפיים והחברתיים. והתכלית שבפירוקם היא שתהיה הקניית האדמה ליהודים קלה יותר, ושיבוטלו תוכניות הפיתוח והבנייה השומרות על רציפות גיאוגרפית בין היישובים הערביים. ואילו הכלי שבשטח הוא שכפול ניסיון החוות ההתנחלותיות שהוקמו בגדה המערבית והעברתו אל הנגב ואל הגליל, בהקמת עשרות חוות בנקודות נבחרות המהדקות את האחיזה בשטחים הפתוחים ומונעות את התפשטות התושבים. וכל זה נשען על עיקרון שסמוטריץ’ עצמו הצהיר עליו: שמה שהמדינה אינה שולטת בו מן האדמה ישלטו בו הערבים. ומלווים בכך צמצום עירוני והחדרת שירות השב״כ והרחבת המעצרים המנהליים.
