חיאדרי: שותפות פוליטית אמיתית דורשת שוויון מלא בקבלת החלטות
כותב סבור כי קבלת הקול הערבי בבחירות ודחייתו בממשלה סותרים את עקרונות הדמוקרטיה והאזרחות השווה.
הכותב מרעי חיאדרי הדגיש כי שותפות פוליטית אמיתית אינה מסתכמת בהשגת מושב שולי, או בזימון הקול בעת הצורך והדרתו בשלב קבלת ההחלטות המעשי. הוא הדגיש כי הדמוקרטיה אינה תהליך המצטמצם בבקשת קולו של האזרח, ולאחר מכן ליידע אותו לאחר פרסום התוצאות כי אינו שותף אמיתי בשלטון, מה שמעלה שאלות יסודיות בנוגע למשמעות ההשתתפות.
הוא תהה לגבי המשמעות האמיתית של השותפות אם השותף מתקבל רק כאשר הוא מעניק את קולו הבחירתי, בעוד נוכחותו נדחית כאשר הוא דורש את זכותו הטבעית להשפיע ולקבל החלטות. הוא ציין כי משוואה זו חושפת צדק מעוות ההופך את קולותיהם של האזרחים הערבים למספר נדרש בחישובים הבחיריים הטהורים, שהופך מאוחר יותר לנטל כבד.
הוא הבהיר כי הניסיון הפוליטי הקודם הוכיח את האפשרות להשתתפות ערבית בשלטון, תוך אזכור הצטרפות הרשימה הערבית המאוחדת לקואליציה התומכת בממשלת בנט ולפיד לאחר הבחירות בשנת 2021. הוא ראה בתקדים זה צעד פוליטי חשוב המעלה שאלה לגיטימית מדוע נדחית השותפות המלאה כאשר מדובר בשוויון אמיתי במקום בהצטלבות אינטרסים זמנית.
הוא הדגיש כי שותפות אינה הענקת ועדות כאן או תקציבים שם, ולא הבטחות המשמשות להרגעת הרחוב באופן זמני, אלא זכות שווה לשאול, להחליט, לשאת באחריות ולהיבחן. הוא אישר כי הכבוד הפוליטי לא ניתן לחלוקה, וכי האזרחות אינה נמדדת ברמת הקבלה הפוליטית של אזרח זה או אחר, אלא בעקרון השוויון היציב שאינו סובל פגיעה.
הוא סבר כי הפרדוקס הכואב ביותר טמון בדרישה מהאנשים להאמין בדמוקרטיה תוך סימון קו בלתי נראה המונע מהם להתקרב לחדר קבלת ההחלטות האמיתי. הוא קרא לומר את האמת ללא מורא כי הקול הערבי הוא חלק מהלגיטימיות הבחירתית, ולכן אסור להדירו מהלגיטימיות של השותפות, במיוחד לנוכח שוויון האזרחים בחובות הדורשות זכויות.
הוא חתם בהדגשה כי דחיית עקרון השותפות רק בשל זהות השותף מעמידה את הדמוקרטיה בפני מבחן אמיתי כדי לדעת אם מדובר בשוויון בזכויות או רק במנגנון לבחירת השליט. הוא ראה בשותפות החסרה הדורשת מהשותף להתכופף כדי להישאר בתוך המשחק, ככזו הגוזלת מהאדם את כבודו לפני שהיא מעניקה לו את מקומו, מה שמחייב בחינה מחדש של ערך הקול בקלפי לעומת שולחן קבלת ההחלטות.
