המפכ"ל מזהיר את נתניהו ואת בן גביר בכתב מפני השפעתו של עיכוב מאות מיליוני שקלים על התפקוד המבצעי בתקופת הבחירות, והשר משיב כי המחלוקת היא על המינויים ולא על הכסף ומאשים אותו בכניעה ליועצת המשפטית
מפכ"ל משטרת ישראל דני לוי שלח מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר גם יחד, שהתריע בו על הנובע מן העיכוב בהעברת מאות מיליוני השקלים המגיעים לארגון, וייחד את הדיבור על מה שנוגע לתפקוד המבצעי בעונת הבחירות. תשובת השר באה כהתקפה על כותב המכתב: הוא שלל שהכסף הוא שורש הסכסוך, הזכיר כי אישר למשטרה את גדולי תקציביה והעלה את שכר עובדיה, וצמצם את המחלוקת למינויים בתוך הארגון בתקופה הזו דווקא. אחר כך ייחס ללוי היענות למה שמכתיבה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, והאשים אותה בדחיפה לקידומה של הקצינה תמר ליברטי, כשהוא משתמש בתיאורה בלשון פלילית. וכל זה מתרחש אחרי מינוי שכבר נעשה בפועל בתחילת השבוע: ליברטי כסגנית היועץ המשפטי של המשטרה חרף התנגדות השר.
המכתב שהצית את הסבב: כסף מתעכב ותפקוד בעונת בחירות
הסבב הזה התחיל במכתב ולא בהצהרה. מפכ”ל משטרת ישראל דני לוי הפנה מכתב לשר לביטחון לאומי ולראש הממשלה בנימין נתניהו גם יחד, שהזהיר בו מפני הנובע מעיכוב העברתם של מאות מיליוני השקלים המגיעים לתקציב הארגון. והאזהרה לא הייתה כספית גרידא, שכן כותבה קשר אותה לתפקוד המבצעי ולעיתוי מסוים הוא תקופת הבחירות, כלומר הפרק שבו נדרשת מן המשטרה פריסה רחבה יותר ומשימות נוספות. והפניית המכתב לראש הממשלה לצד השר מוציאה את העניין ממסגרתו של משרד יחיד.
תשובת השר: העניין אינו כסף
בן גביר לא דן במספרים שהופיעו במכתב, אלא שלל שהכסף הוא שורש המחלוקת מלכתחילה. הוא הביא להצדקת זאת את הרקורד שלו עצמו: שהוא השר שהעניק למשטרה את גדולי התקציבים והעלה את שכר עובדיה. אחר כך הגדיר את מה שהוא רואה כנושא הסכסוך האמיתי: המינויים בתוך הארגון בתקופת הבחירות. ובכך הופך השר את מסגרת הדיון כולה, ועובר משאלת «היכן הכסף המתעכב» לשאלת «בידי מי סמכות המינוי עכשיו», ואלה שתי שאלות שונות שאין האחת עונה על השנייה.
ההאשמה השנייה: מקור ההחלטה אצל היועצת המשפטית
השר בתשובתו חרג מן המפכ”ל אל גורם אחר, שכן ייחס לו כניעה למה שמכתיבה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. הוא האשים אותה בלחץ לכיוון קידומה של הקצינה תמר ליברטי, ששימשה בעבר ראש לשכת המפכ”ל לשעבר רוני אלשיך. הוא ניסח את התנגדותו בביטוי שתיאר אותה בו בלשון פלילית, ואמר כי לא יאפשר לה לחדור לארגון המשטרה ולכפות מינויים למקורבים ערב הבחירות באופן הנוגד את כללי המינהל התקין. כלומר הנימוק המוצהר הוא נוהלי, ואילו הלשון שנעשה בה שימוש כדי להעבירו אינה כזו.
המינוי שקדם להסלמה, והמגבלה שהשר נשען עליה
הדברים האלה לא נאמרו בחלל ריק, אלא באו בעקבות צעד שכבר נעשה בפועל: המפכ”ל אישר בתחילת השבוע את קידומה של הקצינה תמר ליברטי לתפקיד סגנית היועץ המשפטי בארגון, וזאת בניגוד למה שרצה השר, וכך הסתיים הסבב הראשון בתיק הזה לטובתו הוא ולא לטובת המשרד. בן גביר שלח קודם לכן מכתב ללוי שציין בו את קרבת מועד הבחירות לכנסת הקבועות לעשרים ושבעה באוקטובר ואת כניסת הכנסת לפגרתה, וראה בכך מקור למגבלות חוקיות על המינויים בשירות הציבורי. הוא הודיע אז, בתוקף היותו השר האחראי על המשטרה, כי לא יאשר מינוי קצינים בכירים לפני חלוף הבחירות.
