בחירות 2026 הן מאבק על איזו ישראל תצא מן הקלפיות
מאמר דעה המשיב את מושג «מדינת יהודה» אצל ההיסטוריון אילן פפה, והרואה כי החלפת ראש הממשלה אינה מחליפה בהכרח את הכיוון ההיסטורי.
השאלה אינה מי עומד בראש הממשלה
מאמר דעה שפרסם אתר «אל-ג’רמק» סבור כי הבחירות הישראליות הקרובות אינן תחרות בין בנימין נתניהו למתנגדיו ואף לא מרוץ על מספר המנדטים ועל הרכבת הקואליציה בלבד, אלא מאבק עמוק יותר על זהות המדינה עצמה. הכותב מנסח מחדש את השאלה המרכזית: לא מי יעמוד בראש הממשלה, אלא איזה מפעל של מדינה ינצח.
שני מודלים ניצים
המאמר מעמיד בפני הקורא שני מודלים: מדינה שקמה על מודל מדינת הלאום היהודית ההתיישבותית בעלת המוסדות האזרחיים והצבא, וניסתה במשך עשורים להציג את עצמה בפני העולם כדמוקרטיה מערבית; ומסלול שני לעבר מה שההיסטוריון הישראלי אילן פפה מכנה «מדינת יהודה»: מדינה דתית-לאומית קיצונית יותר שעמודיה הם ההתנחלות המרוכזת, הסיפוח וכפיית ריבונות דתית על פלסטין ההיסטורית בין הנהר לים.
מן השוליים אל המרכז
לפי קריאת הכותב את טענתו של פפה, זרם זה נולד בקרב מתנחלי הגדה המערבית ולאחר מכן זחל מן השוליים אל לב הפוליטיקה הישראלית, והייתה לו השפעה גוברת במוסדות, בצבא ובביטחון. המאמר מסכם את הטענה בביטויו של פפה: «מדינת יהודה בולעת בהדרגה את מדינת ישראל», בהבהירו כי הכוונה אינה להופעת מדינה חדשה בשמה, אלא למערכת הפועלת מתוך הקיימת כדי להגדירה מחדש.
בן גביר וסמוטריץ’ כמבחן
ולשם בחינת ההשערה פוליטית, המאמר מפנה למקומם של איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ’ במערכת הפוליטית, שכן אף אחד מהם אינו עוד קול מחאה בקצה הימין אלא חלק ממשוואת השלטון. הכותב קורא את משבר הימין הנוכחי כעמוק ממחלוקת אישית, שכן העימות סביב הברית הבחירתית חושף שאלה על הנהגת הימין ועל צורתה של ישראל הבאה, ומתוכה הוא מבין את סירובו של בן גביר להזמנת נתניהו לרשימה משותפת עם סמוטריץ’.
מה שתוצאת הקלפיות אינה משנה
המאמר מסכם כי צמצום הבחירות למשוואת נתניהו מול מתנגדיו עלול להיות טעות, משום שהמבנה האידאולוגי והפוליטי שהוליד את עליית הימין הדתי, ההתנחלות והסיפוח יישאר קיים בחברה הישראלית גם אם יתחלפו ראש הממשלה והקואליציה. לפי הכותב, חשיבותו של מושג «מדינת יהודה» היא בכך שאינו כולא את המפעל בגבולות הגדה, אלא רואה בו כוח המשפיע על המדינה כולה.
