אל-טורי: האושר הוא מצב קיומי ולא יעד חומרי לערביי ישראל
מאמר המציג את מושג הרוויה הפנימית המתבססת על ההתגלות האסלאמית כיסוד ליציבות ולזהות מול אתגרי המציאות העכשווית.
ד"ר נוואף עלי אל-טורי הבהיר כי העידן המודרני עובר משבר עמוק במשמעות, שבו האדם תועה בתוך שפע חומרי ומחסור בביטחון נפשי. הוא ציין כי הציוויליזציה החומרית דוחפת אנשים לעבר אשליות הצריכה והתמקדות אנוכית סביב העצמי, מה שמחייב ביסוס מושגי שישחרר את האושר מהיעדים החומריים.
הכותב הדגיש כי התפיסה האסלאמית של אושר אינה מתבססת על הנאות חושיות חולפות, אלא הופכת אותו למצב קיומי יציב הנובע מההרמוניה של האדם עם טבעו המולד. הוא ציין כי חיים טובים פירושם היכולת להתגבר על מכשולים באמצעות כוח פנימי וביטחון תכליתי, מה שמשחרר את הפרט מעבדות לתוצאות ומאפשר לו להתמסר לעבודת הטוב בכל רגע.
המאמר קורא לבחון את מציאות ערביי ישראל כמי שעומדים מול אתגרים כפולים הקשורים לזהות ולהיאחזות באדמה. הוא הדגיש כי החיפוש אחר אושר פרטי מאבד את משמעותו בהיעדר הקהילה, שכן היציבות הנפשית קשורה לשלמות החברה. הוא ראה בעמידה איתנה מול מדיניות המחיקה והתפרקות הרקמה החברתית את הדרגה הגבוהה ביותר של ג'יהאד נפשי ומקור לביטחון הרוח.
אל-טורי סיים בהדגשת הצורך לרתום את הנפש, המאמץ והכסף לשירות המיזם האנושי והדעווי כאמנת שליחות. הוא סבר כי שילוב התפקידים בין האינטלקטואל, הפוליטיקאי והאיש החברתי תורם לבניית תודעה נבונה ולהקמת רשתות ביטחון. הוא הזהיר מפני התבוללות וסטייה, וקרא להפוך את האדם מצרכן של אירועים ליוצר משמעות המשפיע באושר על סביבתו.
