שלושים וארבעה מיליון דולר מול ארבעים וארבעה מיליארד: מנהל הסחר החוץ מעמיד את היקף יצוא ההתנחלויות במידתו, והדאגה בתוך משרד הכלכלה היא ממה שאחרי האיסור ולא ממנו
מנהל אגף סחר החוץ במשרד הכלכלה הישראלי, רועי פישר, העמיד את היקף יצוא ההתנחלויות על כשלושים וארבעה מיליון דולר בשנה, לעומת כארבעים וארבעה מיליארד דולר שהם סך כל מה שישראל מייצאת מסחורות ומשירותים. ולפי מה שדיווח עיתון «ידיעות אחרונות», מה שמעסיק את משרד הכלכלה אינו השפעת האיסור על מוצרי ההתנחלויות כשלעצמה, אלא האפשרות שהחרם יתרחב בהמשך ויפגע ביצוא הישראלי כולו. ובין שני המספרים מרחק חשבוני המסביר סדר זה של הדאגה: מה שכולל האיסור המוכרז היום אינו מגיע לחלק מאלף מכלל היצוא, בעוד האפשרות שממנה חושש המשרד נופלת על הכלל עצמו.
שני המספרים כפי שנמסרו מפי בכיר במשרד
הנתון היסודי בכתבה הוא שני מספרים ולא מספר אחד, והם נמסרו מפי רועי פישר, מנהל אגף סחר החוץ במשרד הכלכלה הישראלי. הראשון: יצוא ההתנחלויות מגיע לכשלושים וארבעה מיליון דולר בשנה. והשני: סך היצוא הישראלי של סחורות ושירותים מגיע לכארבעים וארבעה מיליארד דולר. והמספר השני הוא המסגרת שבתוכה נקרא הראשון.
מה שאומר היחס בין שני המספרים
ותוצאת חלוקת הראשון בשני מעמידה את יצוא ההתנחלויות בגדר חלק מאלף מכלל מה שהארץ מייצאת. ויחס זה הוא תוכן מה שרצה הבכיר לומר: שמה שאיסור מוצרי ההתנחלויות מכוון אליו, במדידה כספית בלבד, הוא פלח שולי בסחר החוץ. והמספר אינו אומר דבר על ההשפעה הפוליטית של האיסור ולא על השפעתו בענפים מסוימים, אלא מודד את היקפו במאזן הכולל.
מקום הדאגה: מה שאחרי האיסור ולא האיסור
אלא שעיתון «ידיעות אחרונות» דיווח כי הדאגה בתוך משרד הכלכלה אינה נעצרת בגבול המחושב הזה. שכן המשרד, לפי מה שהביא העיתון, מביט אל מעבר לצעד הקיים: אל האפשרות שהחרם יתרחב בעתיד עד שיכלול את היצוא הישראלי במלואו. כלומר, מה שחוששים ממנו אינו ההפסד הממומש עכשיו, אלא התקדים שהצעד עלול לפתוח.
מדוע סדר זה הופך את משמעותו של המספר הקטן
וסדר זה מקנה למספר הקטן תפקיד כפול בתוך הכתבה עצמה. שכן מצד אחד הוא טיעון על מוגבלות מה שאירע: שלושים וארבעה מיליון אינם מחוללים השפעה שתיזכר בכלכלה המייצאת בארבעים וארבעה מיליארד. ומצד אחר הוא מידה להיקף מה שחוששים מהתרחשותו: אילו עבר הצעד מן הפלח אל הכלל היה המספר החשוף משתנה פי אלף. והדאגה המיוחסת למשרד נשענת על ההפרש שבין שני המצבים ולא על אחד מהם לבדו.
גבולות מה שנמסר בכתבה
והכתבה עוצרת בגבול זה. שכן לא מופיעה בה חלוקה של יצוא ההתנחלויות לפי ענפים או שווקים, ולא הערכה של מספר המפעלים או העובדים שהאיסור נוגע בהם, ולא תוכנית מוכרזת של המשרד להתמודדות עימו. כמו כן לא מופיע בה דבר המעיד שיש צעד המונח על השולחן בפועל להרחבת החרם אל היצוא כולו; שכן הנזכר הוא אפשרות שהמשרד נערך לה, ולא צעד שהוכרז.
