סתירות בסקרים לא עזרו לנתניהו מול אייזנקוט: אין אופק לדחיית הבחירות

ניגוד גדול התגלה בסקרי דעת הקהל האחרונים בכלי התקשורת העבריים, בין עלייה פעם וירידה פעם אחרת בגודל הגוש של ראש ממשלת הכיבוש בנימין נתניהו, מול מה שמכונה "גוש אייזנקוט".

תוצאות סקר "שמואל רוזנר" בערוץ 13 הראו הענקת 55 מנדטים לנתניהו לעומת 50 לאייזנקוט, וזה סותר את סקר "מינו גבה" בערוץ 12 שהעניק לנתניהו 49 מנדטים לעומת 54 לאייזנקוט.

תוצאות סקר "דודי חסידי" בערוץ "כאן 11" הצביעו על אמצע, עם 53 מנדטים לנתניהו ו-50 מנדטים לאייזנקוט.

טעות הדגימה היא הסיבה

הסופר אמנון הררי נימק את הפערים הגדולים במנדטים בטעות הדגימה ובתנודתיות של המפלגות הקטנות הקרובות לאחוז החסימה, כמו מפלגת "עמך ישראל והמילואימניקים" בראשות "עופר וינטר", ומפלגת "המילואים – הכלכלית" בראשות "יועז הנדל" ו"ירון זליכה".

הררי ציין כי מסע נתניהו נגד וינטר כנראה נועד לחזק את נוכחותו בתקשורת ולהשתמש בו כגשר לקליטת מצביעי ימין זועמים שאינם רוצים לתמוך בקואליציה ישירות.

לדעתו, המשימה לגייס את המחנה הליברלי ולהעלות את שיעור ההצבעה של המצביעים הערבים היא סוד ההצלחה המכריע; שכן עלייה קלה בהצבעה הערבית מסוגלת לא רק לחזק את הייצוג הפרלמנטרי, אלא גם להוציא מפלגות שוליות כמו "וינטר" ו"הנדל" מחוץ למשחק, וליצור את הקול המכריע שעשוי להדיח דמויות כמו "איתמר בן גביר" מהזירה הממשלתית.

עיתון מעריב העברי ציין כי הסקר משקף העדפות מצביעים בזמן איסוף הנתונים, ואינו מבטיח את מגמות ההצבעה ביום הבחירות. פרסום תוצאותיו עשוי להשפיע על התנהגות המצביעים, אם בדחיפתם לתמוך במפלגה שנחשבת קרובה יותר לניצחון, או בתמיכה במפלגה מפגרת בניסיון לחזק את סיכויה.

העיתון הדגיש כי פרסום נתוני הסקר במאגר ועדת הבחירות המרכזית אינו מהווה אישור של הוועדה לדיוקם, שכן הנתונים המוגשים לה מתפרסמים מבלי שהוועדה נושאת באחריות לתוכנם.

כיסוי תקשורתי כפוף גם הוא לעקרונות הדיוק והשקיפות, הכוללים כותרות, תרשימים ודרך הצגת הפערים בין המפלגות, לפי מעריב.

"הליכוד" מהמר על העלאת שיעור ההצבעה

בהקשר זה, חשפו מקורות בתוך "מפלגת הליכוד" ציפיות להגעת קואליציית "בנימין נתניהו" ל-61 מנדטים, עם אפשרות להגיע ל-63 מנדטים במקרה שחלק מהמפלגות המתחרות יפרשו מהמירוץ הבחירות.

המקורות הבהירו כי פרישת מפלגות כמו "יועז הנדל", "ירון זליכה" ו"עופר וינטר" לפני מועד הבחירות עשויה לשרת את הגוש הימני, למרות החששות מהשפעת אובדן קולות מפלגות אלו אם לא יעברו את אחוז החסימה.

המסר המרכזי ש"מפלגת הליכוד" מקדמת הוא הצורך בגיוס והגברת הפעילות בשטח כדי להעלות את שיעור ההצבעה של מצביעי הימין למקסימום האפשרי, לצד כיווץ הקולות המופנים למפלגות השוליות.

אמרו לנתניהו: אין דחייה לבחירות

ממלא מקום המנכ"ל של ועדת הבחירות המרכזית, דין לוי, הכחיש קיום אזהרות מודיעיניות ספציפיות בנוגע לתכנון של מי שתוארו כ"אויבי ישראל" לבצע מתקפה למניעת קיום הבחירות הקרובות.

הוא הפריך את הצהרותיו האחרונות של נתניהו, והדגיש כי הבחירות יתקיימו במועדן הקבוע ול"אויבים" לא תהיה סמכות לקבוע את מועדן.

הוא הבהיר כי הכנסת היא הגוף היחיד המוסמך לדחות את הבחירות ברוב של 80 קולות במקרה של נסיבות חריגות מכריעות.

המפלגות הישראליות הגישו ב-7-8 בספטמבר 2026 את רשימותיהן הבחירות להתמודדות בבחירות לכנסת ה-26 שיתקיימו ב-27 באוקטובר 2026. מתמודדות בהן 38 רשימות בחירות על קולותיהם של 7 מיליון ו-337 אלף מצביעים; כלומר, תוספת של כ-548 אלף מצביעים בהשוואה לבחירות לכנסת הקודמות שהתקיימו בשנת 2022.