סמוטריץ' מודיע על הריסת שלושים וחמישה מבנים פלסטיניים בצפון הגדה ומייחס את הביצוע ליחידת האכיפה הפועלת תחת אחריותו, ואינו נוקב במקום אחד ואינו מזכיר את מספר הנפגעים
שר האוצר הישראלי בצלאל סמוטריץ' הודיע ששלושים וחמישה מבנים פלסטיניים נהרסו בצפון הגדה המערבית, ואמר שמי שביצעה אותם היא יחידת האכיפה ב«מנהל האזרחי», והוא גוף הפועל תחת אחריותו שלו. והוא תיאר את המבנים כמי שהוקמו מחוץ לחוק, וקשר את ההריסה להגנה על התנחלויות חדשות ולאבטחת הדרכים המובילות אליהן. אלא שההודעה נעדרה את מיקומו של כל אחד מן המבנים ואת טיבו ואת מספרם של מי שנפגעו מהריסתו, והוא היעדר המותיר את השפעת הצעד על הבריות בלא מספר. וההודעה באה שבועות אחדים אחרי מבצע דומה שפגע בעשרים ושישה מבנים ליד ג'נין, ובעת שמדינות מערביות פונות אל צעדים הנוגעים למסחר הקשור בהתנחלויות.
מי הודיע ומי ביצע: שר המדבר על גוף הכפוף למשרדו
שר האוצר הישראלי בצלאל סמוטריץ’ חשף שהרשויות הרסו שלושים וחמישה מבנים השייכים לפלסטינים בחלקה הצפוני של הגדה המערבית. והפרט החשוב ביותר בהודעתו אינו המספר אלא הגורם: שכן הוא ייחס את הביצוע ליחידת האכיפה הכפופה למה שמכונה «המנהל האזרחי», והיא יחידה הפועלת בתוך תחום סמכויותיו הממשלתיות. ובכך הוא שר המודיע על פעולתו של גוף הנתון לפיקוחו ולא מוסר ידיעה על גורם אחר. והוא אמר בהודעתו שהמבנים שהיו יעד למבצע הוקמו בלא היתרים, וזה תיאור שהוא עצמו מייחס להם.
הנימוק המוצהר: הרתעה מצד אחד, וצירי גישה אל התנחלויות חדשות מצד אחר
והשר הביא למבצע שתי מטרות. הראשונה שבהן היא מה שכינה השלטת ההרתעה, וזה ביטוי המתאר השפעה מכוונת על מי שבונה ולא על הבנייה לבדה. והשנייה ברורה מן הראשונה וקרובה יותר אל הגאוגרפיה: הגנה על התנחלויות שהוקמו לאחרונה באזור, ואבטחת הדרכים שבהן מגיעים אליהן. והוא העמיד את הצעד במסגרת רחבה יותר שכינה אותה ביצור ההתנחלות וחיזוקה בצפון הגדה. ושתי המטרות יחד עושות את ההריסה כלי בשירותה של התפשטות קיימת, ולא צעד מנהלי המנותק מהקשר פוליטי.
מה שלא בא בהודעה: לא מקום, ולא טיב מבנה, ולא מספר נפגעים
אלא שמה ששתקה עליו ההודעה אינו פחות מסמן ממה שהצהירה עליו. שכן השר לא קבע היכן שוכנים שלושים וחמשת המבנים, ולא הבהיר מה הם: האם הם בתי מגורים או מתקנים חקלאיים או זולת זה. ולא הזכיר בכמה פלסטינים נגעה ההריסה בבית או בפרנסה. והיעדר זה מותיר את השפעתו האנושית של המבצע מחוץ לנרטיב הרשמי כולו. ומה שמוסיפים דיווחים ישראליים אל התמונה הוא שבין מה שנהרס יש מבנים השוכנים על דרכים ועל צירים המובילים אל אתרי התנחלות חדשים בצפון, וזה עולה בקנה אחד עם המטרה שהכריז עליה השר עצמו.
תקדים קרוב: עשרים ושישה מבנים ליד ג’נין, ותיאורם אז כהכשרת דרך
ואין זה המבצע הראשון מסוגו באותו אזור עצמו בשנה זו. שכן באוגוסט שעבר החלו הרשויות הישראליות בהריסת עשרים ושישה מבנים פלסטיניים בסביבות העיר ג’נין. ומה שקושר בין שני המבצעים אינו דמיון הצעד בלבד, אלא מה שאמר סמוטריץ’ על הראשון בשעתו: שהוא פותח את הדרך בפני חידוש הפעילות ההתנחלותית באותו אזור. ושני הצעדים בשיחו הם שתי חוליות במסלול אחד, שבהן קודמת ההסרה לבנייה החדשה ומכינה לה את הקרקע.
הרקע הבינלאומי: צעדים הנוגעים למסחר, ועמדה משפטית מושרשת
וכל זה נופל ברגע שבו מתגברים הלחצים החיצוניים על מדיניות ההתנחלות. שכן בריטניה וצרפת וקנדה, ועמן מדינות אחרות, הכריזו על צעדים המכוונים אל המסחר הקשור בהתנחלויות שבגדה המערבית. ואילו הבסיס שעליו נשענים צעדים אלה קדום מהם: שכן האומות המאוחדות ועמן רוב מדינות העולם רואות שההתנחלויות המוקמות באדמה הפלסטינית הכבושה מנוגדות לחוק הבינלאומי. ובין עמדה משפטית זו המושרשת מזה עשורים ובין מה שמתרחש בשטח מהרחבה מואצת עומד המרחק שבו נמדדת יעילותו של הלחץ.
