מותו של צעיר בן עשרים שהחליק עם אופנועו בכביש 375
צעיר כבן עשרים מצא את מותו בערב יום רביעי בעקבות החלקת אופנועו בשעת נסיעתו בכביש מספר 375 ליד היישוב «צור הדסה» באזור ירושלים. ולפי מה שמסר דובר «מגן דוד אדום», הדיווח הגיע למוקד המידע בשעה עשרים ואחת ושלוש עשרה דקות, וצוותים רפואיים מיהרו למקום והחלו בניסיונות החייאה, אלא שפציעתו הייתה קשה במקומות שונים בגופו, ולפיכך נאלץ הצוות לקבוע את מותו במקום התאונה. וההודעה ציטטה את החובש דרור עיני ואת חובש השטח נתי אקשטיין שהם מצאו את רוכב האופנוע מוטל בצד הדרך מחוסר הכרה, בלא דופק ובלא נשימה, ועם פציעה אנושה שפגעה ביותר ממערכת אחת בגופו, ושמה שנעשה מהחייאה כלל עצירת דימום ועיסויים והנשמה מלאכותית בטרם התברר שאין מנוס מהכרזת המוות. ולא מופיעה בחומר שנסקר סיבה להחלקה ולא אזכור לרכב אחר.
החלקה ולא התנגשות
הנוסח שבו מתאר החומר את התאונה מדויק ואסור להרחיבו: אופנוע החליק בשעת נסיעתו בכביש מספר 375 ליד «צור הדסה» באזור ירושלים, ורוכבו צעיר כבן עשרים. לא מופיעה בגרסה התנגשות ברכב אחר, ולא רכב שני במקום כלל, ולא חשד פלילי, ולא רמז לפתיחת חקירה מטעם גורם כלשהו. וזה עושה את התאונה בנראה שלה תאונה יחידה, אלא שהגרסה אינה מגיעה לכלל נקיבת סיבה להחלקה: לא מצב הדרך ולא המהירות ולא ליקוי באופנוע ולא דבר על האספלט. ומה שאינו מוזכר אינו מוסק.
הדיווח בשעה עשרים ואחת ושלוש עשרה דקות
הזמן היחיד המתועד באירוע הזה הוא רגע הדיווח: עשרים ואחת ושלוש עשרה דקות, שבו קיבל מוקד המידע של «מגן דוד אדום» דיווח על התאונה, לפי דובר הארגון. ואחר כך מיהרו הצוותים הרפואיים למקום והחלו בניסיונות ההחייאה מיד. ואילו רגע ההחלקה עצמה אינו בחומר, ולפיכך נשאר המרווח שבין התרחשות התאונה לתחילת הטיפול בלתי ידוע — והוא המרווח הקובע בפציעות מסוג זה את מה שאפשר לעשות ואת מה שאי אפשר. ולא מוזכר גם כן מי היה המדווח: עובר אורח בדרך או נהג שעבר במקום או גורם אחר.
מה שמצאו שני החובשים
התיאור המדויק ביותר של המצב בא מן השטח ולא מן ההודעה הכללית. שכן הארגון ציטט את החובש דרור עיני ואת חובש השטח נתי אקשטיין שהם מצאו את רוכב האופנוע מוטל בצד הדרך, מחוסר הכרה, בלא דופק ובלא נשימה, וסובל מפציעה אנושה שפגעה ביותר ממערכת אחת בגופו. והם החלו מיד בפעולות החייאה שכללו עצירת דימום ועיסויים והנשמה מלאכותית. אלא שמה שתיארו ממצב הפצוע ברגע ההגעה — בלא דופק ובלא נשימה — הוא עצמו מה שמסביר את התוצאה, שהרי ההחייאה במצב הזה מתחילה מנקודה שאינה מותירה לצוות אלא שוליים צרים.
קביעת המוות במקום
הניסיונות הסתיימו במה שאמר הצוות במפורש: לא נותר לפניו אלא להכריז על המוות במקום התאונה. והחלטה כזאת אינה מתקבלת אלא כשנשללת תוחלת ההמשך, וזה מה שמבדיל את האירוע הזה מתאונות שבהן מפונים הפצועים האנושים לבית החולים עם ניסיונות החייאה נמשכים בדרך. ונשארים בגרסה חללים שראוי לרשום אותם במקום למלא אותם: אין זהות לקורבן ואין מקום מגורים, ואין אזכור לאמצעי מיגון או לקסדה, ולא לסוג האופנוע, ולא לגורם שהודיע על פתיחת בדיקה בנסיבות מה שאירע באותו מקטע של הכביש.
