שפרעם: מפגינים בפתח ישיבת הנהגת החזית תובעים לחזור מביטול מועמדותו של ג'עפר פרח

מחאה בפתח הישיבה ולא לאחריה

מפגינים התכנסו בשפרעם מול האולם שבו התקיימה ישיבה של הנהגת החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון, במחאה על ביטול מועמדותו של ג’עפר פרח למקום השני ברשימת המפלגה. ומה שמייחד את העצרת הוא שלא באה כתגובה מאוחרת על החלטה שחלפה, אלא התקיימה באותה שעה עצמה שבה דנו המוסדות בשמו של מי שיבוא במקומו, בתוך קריאות וקולות רמים.

ג’בארין מגיע והקהל בפתח

כניסתו של ראש רשימת החזית יוסף ג’בארין לישיבת הנהגת המפלגה חלה בד בבד עם התקהלות המתנגדים במקום, ולכן נראתה הגעתו כמראה מן המראות של העצרת עצמה. והחומר הנסקר אינו מביא שג’בארין פנה אל המפגינים או השיב על תביעותיהם.

טענה ארגונית ולא פוליטית

הכותב מוחמד עוואד, והוא חבר במועצת החזית, הציג את התנגדותו בנוסח פרוצדורלי: פרח, לדבריו, הגיע למקומו בבחירה בתוך מוסדות המפלגה, ולא הגיש ממנו התפטרות, אלא יצאה הודעה הנושאת את שמו. ועל יסוד זה הוא סבור כי מה שאירע אינו פרישה אלא הוצאה מן המקום שלא בדרך שהביאה אותו אליו.

למי הסמכות להחליף מועמדים?

העניין השני בדבריו של עוואד הוא גבולות ההסמכה. שכן הוא אומר כי מועצת החזית, ולא זולתה, היא בעלת הסמכות לשנות את רשימת המועמדים, וכי מה שהוסמכה בו המזכירות הוא סידור המקומות מן המקום השביעי ואילך עד סוף הרשימה, בלי לגעת בששת השמות הראשונים או במקומותיהם. כלומר המחלוקת אצלו היא על מי בעל ההכרעה עוד לפני שהיא על מי שיושב במקום.

שני תנאים ואין להם שלישי

עוואד הציב בסיום דבריו שני מוצאים ולא יותר: שפרח יגיש את התפטרותו בכתב ובקולו שלו, או שתצא ממועצת החזית החלטה המכריזה כי אינו עוד מועמד במקום שאליו נבחר. ומלבד זאת, להערכתו, אין דבר המסיים את מועמדותו.

מה שאינו מופיע בחומר הנסקר

החומר אינו מזכיר את מספר המשתתפים בעצרת ולא את שעתה ולא את הגורם שקרא לה, ולא אם יצאה מהנהגת החזית או מג’עפר פרח עצמו תגובה על מה שנאמר בה, ולא מה שאליו הגיעה הישיבה שהתקיימה בפנים. ואילו רקעו של הפולמוס שקדם לביטול המועמדות אינו מפורט בו, ואיננו משלימים אותו מאתנו.