רוקח סח'נין עוואד זביידאת מספר את מה שאירע בקולו: דרישה של מאה וחמישים אלף שעלתה, וכשישים כדורים אל החזית, והפסדים המוערכים בשישים אלף שקלים — ובית המרקחת נסגר עד להודעה חדשה

הסיפור בקולו של בעליו: דרישה שהגיעה אליו וסירוב שהכריז

מה שמספר הרוקח עוואד זביידאת מסח’נין לאתר «אלג’רמק» מתחיל לפני הכדורים ולא אצלם. הוא אומר שקיבל דרישה לשלם את מה שמכונה «ח’אווה», ושסירב להיענות לאיומים שנלוו לדרישה. והוא חוזר על העמדה בנוסח נחרץ: שהם דרשו ממנו את הכסף ושאין הוא מוכן לשלמו. וחשיבותה של נקודה זו היא שהיא מעמידה את מה שבא אחריה בהקשרו: שכן שתי ההתקפות על החנות לא אירעו בחלל ריק ולא מסיבה בלתי ידועה לפי סיפורו, אלא באו לאחר סירוב מפורש לדרישה כספית שנלווה לה איום. ובית המרקחת ספג שני אירועי ירי בתוך חודש אחד.

מה שפגע בחנות: מספר הכדורים והערכת ההפסדים

וזביידאת עובר מן המניע אל התוצאה החומרית ונותן לה מספרים. הוא אומר שיותר מחמישים עד שישים כדורים נורו אל החנות בפרק זמן קצר. ואילו מה שהותיר הדבר הוא נזקים חומריים גדולים בתיאורו, שכללו את חזית בית המרקחת ואת זכוכיתו ואת המוצרים שבו. והוא מעריך את הפסדיו בשני האירועים יחד בין חמישים לשישים אלף שקלים. והמספרים כאן הם הערכתו של בעל החנות עצמו, ולא סיכומו של גורם שמאי, והם על כל פנים מתארים את מה שנפל על חנות אחת בעיירה אחת בתוך חודש.

הסכום שנדרש, ומה שעלה בגורלו של האיש לאחר מכן

ועל שיעורו של מה שנדרש ממנו הוא אומר שהתחיל בכמאה וחמישים אלף שקלים, ואחר כך עלו הדרישות. והוא מתאר מצב של פחד ושל חרדה שהוא חי בו מאז אירעו שתי ההתקפות, ונעשה עוקב אחר מצלמות האבטחה בלי הרף, וחושש שמכוניתו תהיה יעד או שייגרמו נזקים נוספים לרכושו. ואף על פי כן הוא מכריז שלא ישלם ויהיו האיומים אשר יהיו. והוא הודיע על סגירת בית המרקחת עד לסיומו של המתרחש. ובסגירה זו יש מה שרחוק יותר מהפסדו של בעליה: שכן החנות מספקת שירות רפואי לבני העיירה, והוא בנה אותה במשך שנים.

שאלתו אל המשטרה: אם החשודים ידועים, מה מונע?

וזביידאת מתח ביקורת על תפקודה של המשטרה הישראלית בטיפול בעניינו. והוא ציין שאחדים מאנשיה הודיעו לו שהחשודים ידועים להם, ותהה על סיבת היעדרה של פעולה שתמנע את הישנות ההתקפות עליו. והשאלה בנוסחה זה אינה מאשימה איש מסוים ואינה מבקשת שם, אלא מודדת את המרחק שבין הידיעה ובין המעשה. ויש להעיר כאן שבחומר הנסקר אין מופיעה הודעת משטרה בעניין זה ואין תגובה מצדה על מה שאמר, ומה שמסרנו הוא סיפורו של האיש לבדו.

מה שהוא מעמיד במסגרת רחבה מבית המרקחת שלו

וזביידאת מסרב שהאירוע ייקרא כעניין הנוגע לו לבדו. הוא אומר שהסוגיה אינה נוגעת לו לבדו, אלא למה שחווים בעלי העסקים והחברה הערבית בכללה. ומטעם זה הוא קורא לאיחוד המאמצים אל מול תופעת גביית דמי החסות והאלימות. והוא יצא בזמן קודם בהצהרות שבהן מתח ביקורת על השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, בהאשימו אותו ואת המשטרה ברפיון מתמשך אל מול כנופיות הפשיעה. ואילו מה שסוקר החומר השני בתיק זה הוא פציעתו שלו בפצעים שתוארו כבינוניים בירי מאוחר יותר — בלי שיצוין בסקירה הגורם שתיאר את הפציעה.