ראש «ריינאייר» משאיל את מילת האונס לתיאור מתחריו
המנהל הכללי של חברת התעופה «ריינאייר» מייקל אוליירי עורר מחלוקת רחבה בתארו את חברות התעופה המתחרות במילה הלקוחה מפשע האונס, שצירף אותה לעליית מחיריהן, וזאת בהצהרות שמסר לעיתונאים סמוך לאספה הכללית השנתית של החברה בדבלין ביום חמישי. ותוכן דבריו הכלכליים היה שעליית מחירי הכרטיסים אצל חברות אחרות תדחוף עוד נוסעים אל חברתו, ושמספר נוסעים יעזבו חברות שנקב בשמן — «אייר לינגוס» ו«לופטהנזה» והנתיבים האוויריים הבריטיים — בחיפוש אחר המחירים הנמוכים. אלא שהמילה שבחר לתיאורם של המתחרים האלה היא שריכזה את המחלוקת, והוא חזר עליה פעם שנייה במהלך אותם דברים. וכשנשאל אם הלשון הזאת הולמת השיב שהיא הולמת לגמרי. וכשהוחזרה אליו השאלה מזווית שנייה — השפעת דבריו על מי שעברו אונס או תקיפה מינית — הייתה תשובתו שמה שמשמח אותו הוא להעליב את חברות התעופה שנקב בשמן. ואחר כך דחה את הביקורות שראו בתיאור המעטה בחומרתו של הפשע, בהדגישו שהמונח מכוון אל החברות יקרות המחיר.
טענה מסחרית בלשון שמחוץ למסחר
לוז מה שאמר המנהל הכללי של «ריינאייר» בפני העיתונאים הוא טענה שיווקית מוכרת בענפו: מחירי הכרטיסים אצל המתחרים עולים, ועלייתם תדחוף את הנוסעים אל חברתו המחפשת את המחירים הנמוכים. ונקב בהקשר הזה בחברות מסוימות שהוא צופה שנוסעיהן יעזבו אותן, ובהן «אייר לינגוס» ו«לופטהנזה» והנתיבים האוויריים הבריטיים. אלא שהניסוח שבחר לתיאורן של החברות האלה לא היה מן המילון של תחרות המחירים, כי אם שאל מילה המתארת פשע מיני וייחס אותה להטלת המחירים הגבוהים. וכאן נפרדה המחלוקת מתוכנה של הטענה: המחלוקת לא נפלה על הערכתו את שוק התעופה, אלא על המילה שנשאה את ההערכה הזאת.
העיתוי: ערב האספה השנתית
מקומה של ההצהרה וזמנה אינם פרט חולף. שכן אוליירי מסר את דבריו סמוך לכינוסה של האספה הכללית השנתית של חברתו בדבלין ביום חמישי, והוא המועד שבו נפגשת ההנהלה עם בעלי המניות ומופנית אליו תשומת לבה של העיתונות הכלכלית. והדיבור אל העיתונאים בנסיבות כאלה נחשב בדרך כלל לחלק מהצגת החברה את מעמדה בשוק. ואין החומר הנסקר מזכיר אם האספה עצמה עסקה בעניין, ולא אם יצאה מן החברה עמדה מוסדית מאוחרת יותר, ולא את תגובתה של אחת מן החברות שהוזכרו בשמן. ואלה היעדרים הנרשמים כמות שהם.
שאלה על ההולמות ושאלה על הקורבנות
רצף השאלות בסיפור הוא שמבדיל את המקרה הזה ממעידת לשון חולפת. שכן המילה שימשה תחילה, ואחר כך חזרה בהמשך באותם דברים. וכשהופנתה אליו שאלה אם הלשון הזאת הולמת, לא חזר בו אלא תיאר אותה כהולמת לגמרי. וכשהוחזרה השאלה מזווית אחרת — האם עלולות ההצהרות האלה לפגוע בקורבנות האונס והתקיפות המיניות — הייתה תשובתו שמשמח אותו לפגוע בחברות התעופה שנקב בשמן. כלומר התשובה פנתה מן החלק הנוגע לקורבנות אל החלק הנוגע למתחרים. וזה מה שמוסר החומר, ואין הוא מייחס לו יותר מזה.
הביקורת: המעטה בחומרתו של פשע
ההתנגדות שנתקל בה, לפי מה שמביא החומר, היא ששימוש בתיאור הזה בהקשר מסחרי ממעיט בחומרתו של פשע האונס והופך אותו למטפורה להפרזה במחיר. ואוליירי דחה את הביקורת הזאת, ונאחז בכך שאין מתכוונים במונח לזולת חברות התעופה יקרות המחיר, וחזר במקום הזה והזכיר את «לופטהנזה» ואת הנתיבים האוויריים הבריטיים וזולתן. ונראה מזה שהגנתו נשענה על הכוונה ולא על המילה: אין הוא מכחיש את המילה, אלא מכחיש שיהיה לה נמען זולת המתחרים. ואין החומר מוסר התנצלות ולא תיקון ולא משיכה של האמירה, ולא עמדה של גוף העוסק בקורבנות התקיפות המיניות.
