יו"ר לשכת המתווכים מטיל על הממשלה את קיפאון השוק ודורש הורדת ריבית
שוק הנדל"ן מצוי בקיפאון הולך וגובר עם ירידה בתנועת המכירה והקנייה של דירות, וזה נשקף במישרין על העוסקים בתיווך הנדל"ן. לפי נתונים ועדויות מתוך הענף, מספר גדל והולך של דירות נשאר מוצע למכירה תקופות ארוכות המגיעות במקרים מסוימים לשנה שלמה בלי למצוא קונה, בעוד קצב הפניות והבירורים ירד ירידה ניכרת והקונים נעשו זהירים יותר עם עליית הריבית ועלות המימון לדיור. ומכיוון שהכנסת המתווך תלויה בהשלמת עסקאות, ירידה במספרן מצמצמת את הכנסותיו במישרין. העוסקים בענף סבורים שהיציאה מן הקיפאון מחייבת הורדת שיעורי הריבית, הקלה בנטל המס על עסקאות נדל"ן והחזרת המשקיעים לשוק. יו"ר לשכת המתווכים בנדל"ן יצחק לוי מתח ביקורת על הממשלה, הטיל עליה חלק ממה שאליו הגיע השוק, ואמר כי המשך הקיפאון בלי התערבות כלכלית מתאימה מעמיד אלפים מן העובדים בענף הזה בפני משבר הולך ומחריף.
שנה שלמה על המרפסת
המדד הברור ביותר למצב השוק אינו מספר בטבלה אלא משך הזמן שבו הדירה נשארת מוצעת למכירה. לפי נתונים ועדויות של העוסקים בתיווך הנדל”ן, מספר גדל והולך של דירות נשאר בשוק תקופות ארוכות המגיעות במקרים מסוימים לשנה שלמה בלי שיימצא להן קונה. המתווכים מוסיפים מדד שני שקודם למכירה עצמה: ירידה ניכרת בקצב הפניות והבירורים. וההבדל בין שני המדדים חשוב לקריאה: הראשון מעיד על כשל בהשלמת העסקאות, והשני מעיד על התרחקות הקונים עוד לפני שהעסקה מתחילה בכלל. כלומר, הקיפאון אינו מתרחש בסוף המסלול אלא בתחילתו.
מדוע הקונים מתרחקים
הסיבה שמעלים אנשי הענף היא סיבה מימונית בראש ובראשונה. הקונים נעשו זהירים יותר בקבלת החלטת הרכישה, והגורם הישיר לזהירות הזאת הוא עליית שיעורי הריבית ומה שנובע ממנה מעלייה בעלות קבלת המימון לדיור. משמעות הדבר היא שהמכשול אינו במחיר הדירה בלבד אלא במחיר הכסף שבו היא נקנית. וכאשר עולה עלות ההלוואה, יוצאים ממעגל היכולת לקנות קונים שהיו בתוכו, והוזלת מחיר הדירה לבדה כבר אינה מספיקה כדי להחזירם. זה מה שמסביר מדוע דרישת הענף מכוונת אל הריבית ואל המס ולא אל המחירים.
מי משלם את המחיר ראשון
הקבוצה שבה עוסק הדיווח הזה בפרט היא המתווכים בנדל”ן, ומקומם עושה אותם לראשונים החשים בקיפאון. הכנסתם נשענת באופן בסיסי על השלמת עסקאות מכירה וקנייה, ולא על משכורות קבועות; ולכן ירידה במספר העסקאות מיתרגמת מיד להתכווצות בהכנסותיהם. ואולם הדיווח אינו נעצר אצל הקבוצה הזאת, אלא מזהיר כי המשך הקיפאון זמן ארוך עלול להעמיק את המיתון בענפים רחבים יותר הקשורים לשוק הנדל”ן, ובראשם הבנייה, המימון והשירותים המקצועיים. וזה ההיגיון שעליו נשענת האזהרה: שהמתווך אינו הנפגע היחיד אלא המדד המוקדם.
מה הענף דורש מן הממשלה
העוסקים בענף מגדירים שלוש דרישות ליציאה מן הקיפאון, וסדרן אצלם הוא בעל משמעות. הראשונה היא הורדת שיעורי הריבית, והיא הדרישה התואמת את הסיבה שאובחנה בידיהם. השנייה היא הקלה בנטל המס על עסקאות נדל”ן. והשלישית היא צעדים שיחזירו את המשקיעים לשוק. יו”ר לשכת המתווכים בנדל”ן יצחק לוי נוקט עמדה חריפה יותר, מותח ביקורת על הממשלה ומטיל עליה חלק מן האחריות למה שאליו הגיעו הדברים, ואומר כי המשך הקיפאון בלי התערבות כלכלית מתאימה מעמיד אלפים מן העובדים בענף הזה בפני משבר הולך ומחריף, וכי הנדרש הוא צעדים מעשיים שיחזירו את התנועה לשוק.
למה השוק ממתין
הדיווח מסתיים במצב של ציפייה ולא בהכרעה. הענף מצפה להתפתחויות שיעורי הריבית ולמדיניות הממשלתית הנוגעת למיסוי ולהשקעה, ורווח בו חשש שהקיפאון יימשך אלא אם יינקטו צעדים שיוכלו להחזיר את האמון ואת הפעילות. וראוי להעיר כאן על גבולותיה של הכתבה הזאת: מקורותיה הם העוסקים בתיווך ויו”ר לשכתם, כלומר הצד הנפגע במישרין מן הקיפאון ובעל העניין בדרישות המוצגות. לא מופיע בה נתון רשמי על מספר העסקאות ולא הודעה של בנק ישראל או של משרד האוצר שמעמידה מול הגרסה הזאת או סותרת אותה. מה שהיא מציגה הוא תמונת השוק כפי שרואים אותה מי שעובדים בו.
