פיזה 2025: צניחה של שלושים ושמונה נקודות בקריאה בתוך שלוש שנים, וקרוב לשלושים אחוזים מן התלמידים בישראל מתחת לסף הכשירות הבסיסית
תוצאות מבחני פיזה הבינלאומיים לשנת 2025 הראו נסיגה חדה בהישגי התלמידים בישראל בשלושת התחומים שהמבחן מודד: קריאה, מתמטיקה ומדעים. ובתוך שלוש שנים בלבד צנחו הביצועים בשלושים ושמונה נקודות בקריאה, בעשרים וחמש במתמטיקה, ובעשרים ושלוש במדעים — וזו מן הנסיגות הגדולות שנרשמו בקרב המדינות המשתתפות. התוצאות מעמידות את ישראל מתחת לממוצע מדינות הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי בשלושת התחומים כולם, בעוד כעשרים ותשעה אחוזים מתלמידיה ניצבים מתחת לסף הכשירות הבסיסית בשלושתם גם יחד. ועדי ההורים תיארו את התוצאה כאזעקה למערכת החינוך, ואילו שר החינוך יואב קיש קשר את העניין לנסיבות עריכת המבחנים בשיא המלחמה.
שיעור הצניחה: שלוש שנים, ושלושה תחומים
המספר הראשון בדוח הזה אינו רמת ההישגים אלא מהירות ירידתה. שכן בתוך שלוש שנים בלבד נסוגו ביצועי התלמידים בישראל בשלושים ושמונה נקודות בקריאה, בעשרים וחמש נקודות במתמטיקה, ובעשרים ושלוש נקודות במדעים. ירידה זו נחשבת מן הגדולות בקרב המדינות שהשתתפו במבחן, כלומר העניין אינו מיקום נמוך וקבוע אלא תנועה יורדת ומהירה.
ההשוואה למדינות הארגון: פער בשלושת התחומים
והתוצאות חושפות פער יציב בכיוונו בין ישראל ובין ממוצע מדינות הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי. שכן במדעים התייצב הממוצע הישראלי על ארבע מאות ארבעים ושתיים נקודות, מול ארבע מאות שמונים ושתיים אצל מדינות הארגון. ובקריאה היה ארבע מאות שלושים ושש מול ארבע מאות שישים ואחת. ובמתמטיקה ארבע מאות שלושים ושלוש מול ארבע מאות שישים ושלוש. הפער אפוא קיים בשלושת התחומים, והרחב שבהם הוא במדעים.
הנתון המשמעותי ביותר: מי הם המצויים מתחת לסף הכשירות
והמעורר תשומת לב בדוח יותר מכול אינו הממוצעים אלא חלקם של מי שאינם מגיעים לרף המזערי. שכן כעשרים ותשעה אחוזים מתלמידי ישראל ניצבים מתחת לרמת הכשירות הבסיסית בשלושת התחומים יחדיו — קריאה, מתמטיקה ומדעים — לעומת כתשעה עשר ושבע עשיריות אחוזים בממוצע מדינות הארגון. כלומר קרוב לשליש מן התלמידים יוצא מן המבחן מתחת לרף הנחשב יסוד ללמידה שלאחר מכן.
הבדלים בין המינים, ופער חברתי כלכלי רחב מהם
והתוצאות מראות פער בין התלמידות לתלמידים: שכן בקריאה הגיעו הישגי התלמידות לארבע מאות חמישים וחמש נקודות מול ארבע מאות שבע עשרה לתלמידים, ובמדעים היה ההפרש ארבע עשרה נקודות לטובת התלמידות, ואילו במתמטיקה לא נמצא הפרש גדול בין המינים. אלא שהפער הרחב אינו זה: שכן במדעים מגיע ההפרש בין תלמידים מן השכבות החברתיות והכלכליות הגבוהות ובין עמיתיהם מן הנמוכות לשמונים ושתיים נקודות.
הבינה המלאכותית בלמידה: שימוש מעל הממוצע, ומוכנות מתחתיו
והדוח עוסק גם בנוכחות הבינה המלאכותית בלמידה, ורושם כי כארבעים ותשעה ושלוש עשיריות אחוזים מן התלמידים בישראל משתמשים בה לפחות פעם בשבוע למטרות לימודיות, ושיעור זה עולה על ממוצע מדינות הארגון העומד על ארבעים וחמישה וחמש עשיריות אחוזים. אך הדוח מצרף לתפוצה הזאת הערה שכנגד: בתי הספר ניצבים מול אתגרים במוכנותם לרתום את האמצעים הדיגיטליים רתימה יעילה שתשפר את ההוראה והלמידה.
שתי קריאות של התוצאה: אזעקה מצד ההורים, ונסיבות מלחמה אצל השר
וקריאת התוצאות נחלקה בין שני גורמים. שכן ועדי ההורים ראו בהן אזעקה אמיתית למערכת החינוך, והצביעו על מה שעבר על התלמידים משנים קשות בין מגפת הקורונה, האירועים הביטחוניים והמלחמה ומה שנלווה אליהם מקטיעה של הרציפות הלימודית, החברתית והנפשית; אלא שהם ראו כי נסיבות אלה מסבירות חלק מן הנסיגה ואינן פוטרות את משרד החינוך מאחריותו, ולכן קראו לתוכנית לאומית לצמצום הפערים ובה יעדים ברורים, משאבים ולוחות זמנים. ואילו שר החינוך יואב קיש הדגיש כי המבחנים נערכו במרץ 2025 בשיא המלחמה ובנסיבות חריגות שנגעו לתלמידים, למורים ולהורים, ואמר כי המשרד החל ביישום תוכנית להתמודדות עם האתגרים שצפוי כי השפעותיה יתגלו בסבב המבחנים הבא.
