בכיר לבנוני שכלי תקשורת עבריים לא נקבו בשמו מציב שני תנאים לשלום עם ישראל — פירוק חיזבאללה מנשקו ונסיגה מלאה — ומודה שהתוכנית הניסיונית בשלושה כפרים לא הניבה הצלחה של ממש
כלי תקשורת עבריים ציטטו בכיר לבנוני שלא חשפו את שמו כאומר שלפני לבנון וישראל עומדת מה שתיאר כהזדמנות אחרונה לשלום, ושחיזבאללה חותר להכשיל את מסלול המשא ומתן בין הצדדים. הבכיר הציב שני תנאים להשגת הסכם: פירוק הארגון מנשקו ופירוק תשתיותיו מצד אחד, ונסיגה ישראלית מלאה מן האדמות הלבנוניות מצד שני, והוסיף שביטחונה של ישראל אינו יכול לקום על חשבון הריבונות הלבנונית. ובה בעת הודה שהתוכנית הניסיונית לפירוק הנשק בשלושה כפרים לא הצליחה במיוחד, ותלה זאת בחולשת הצבא הלבנוני ובאי־יכולתו בשלב הזה להתמודד עם הארגון לבדו. הוא הזהיר מפני ניסיונות לגרור את ישראל לתגובות צבאיות שאינן מידתיות, ומפני השפעתן של הצהרות שרים ישראלים על התנחלות בלבנון.
מיהו הדובר, ובאמצעות מי נמסרו דבריו
לפני תוכן ההצהרות ראוי לקבע את מיקומן: הדובר הוא בכיר לבנוני ששמו לא נזכר, ודבריו לא יצאו בהודעה רשמית אלא נמסרו באמצעות כלי תקשורת עבריים. ושני הסייגים האלה מלווים את קריאת מה שאמר: מצד אחד אין הוא מחויב במעמדו המוצהר, ומצד שני הוא פונה — מכוח הערוץ שבחר — לקהל ישראלי ולחוגי החלטה בתל אביב. ומה שנאמר במקום הזה נקרא כמסר מכוון, ולא כעמדה לבנונית כוללת.
שני תנאים ולא תנאי אחד
עיקר מה שהעלה הבכיר הוא שההסכם אפשרי בהתקיים שני דברים יחדיו: פירוק חיזבאללה מנשקו מצד אחד, ונסיגה ישראלית מלאה מן האדמות הלבנוניות מצד אחר. ולשני התנאים האלה הוסיף ניסוח המקצר אצלו את המשוואה: ביטחונה של ישראל אינו יכול להיבנות על חשבון ריבונותה של לבנון. והניסוח הזה הוא מה שמבדיל את הצעתו מן ההצעות הישראליות המקובלות המציגות את פירוק הנשק תנאי הקודם לכל דבר, שכן כאן הוא עושה אותו מחצית עסקה ולא הקדמה לה.
הודאה בכישלון הניסוי בשלושה כפרים
החשוב שבהצהרות, מזווית העובדות ולא העמדות, הוא הודאתו שהתוכנית הניסיונית לפירוק נשקו של הארגון ולפירוק תשתיותיו בשלושה כפרים לבנוניים לא הניבה הצלחה גדולה. והסיבה לכך אצלו אינה נוגעת לרצון הפוליטי אלא ליכולת: הצבא הלבנוני, לדבריו, חלש ואינו מסוגל בשלב הזה להתמודד עם הארגון לבדו. ומכאן הוא אומר שרק צבא ישראל מסוגל לבצע את המשימה — בהתנותו מנגד שלבנון לא תיכבש ושביירות לא תותקף.
אזהרה כפולה: מפני התגובה שאינה מידתית ומפני שיח ההתנחלות
הבכיר הפנה את אזהרתו לשני כיוונים ולא לכיוון אחד. הראשון שבהם כלפי חיזבאללה, שכן ראה שהוא מנסה לגרור את ישראל לתגובות צבאיות שאינן מידתיות במטרה להכשיל את התהליך, וקרא לישראל לרסן את עצמה ולהימנע מתקיפת ביירות. והשני כלפי הזירה הפנימית בישראל, שכן מתח ביקורת על הצהרותיהם של שרים שתיאר אותם כקיצונים אשר דיברו על הקמת התנחלויות בלבנון, בסוברו שדברים מסוג זה פוגעים בסיכויי השלום. ואילו תיאורו את חיזבאללה היה קשה, שכן כינה אותו הסרטן של לבנון.
אופק של שנים ולא של חודשים
הבכיר לא הציג את מה שאמר כדבר קרוב. הוא חתם את דבריו באומרו שהגעה לשלום תארך שנים אחדות, גם אם היא אפשרית בהערכתו. והוסיף שהיחסים בין שתי המדינות עשויים להשתנות שינוי יסודי לאחר פירוק נשקו של הארגון והנסיגה הישראלית, עד שדיבר על אפשרות שישראלים יבקרו בביירות בעתיד. והאופק הרחוק הזה הוא מה שמעמיד את הצהרותיו במשבצת התיאור ולא במשבצת הצעד הקיים, ומה שיש בהן מן העובדות נותר מוגבל להודאתו בכישלון הניסוי בשטח.
