אזהרה אמירתית לנתניהו שבן זאיד העביר לראש המודיעין האמריקאי
מקור מודיעיני בכיר במזרח התיכון אישר, לפי מה שמסרו מקורות עבריים, שאיחוד האמירויות העבירה לישראל לפני השבעה באוקטובר אזהרה מודיעינית ממקור שתיאר כאמין מאוד, שתוכנה שתנועת חמאס נערכת לביצוע מבצע גדול וקרוב. ולפי הדיווח, האחראים באבו דאבי התייחסו למידע ברצינות רבה, וההערכות הצביעו על כך שהמבצע עלול להתרחש קרוב מאוד בלא שהאזהרה קבעה מועד. והמקור נמנע מלהוסיף פרטים על המידע עצמו ומלהבהיר את הדרך שבה הגיע לצד הישראלי, ולא אישר אם נשיא האמירויות מוחמד בן זאיד שוחח ישירות עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בעניין הזה. והוא ציין שהקשרים בין שתי ההנהגות נוהלו בחשאיות מוחלטת, ושמכשירי הטלפון שנעשה בהם שימוש הושמדו עם תום השיחה כדי לשמור על חשאיות הערוצים. ולעומת זאת לשכת ראש הממשלה הכחישה שנתניהו קיבל אזהרה אמירתית כלשהי לפני השבעה באוקטובר, ואמרה שהדיווחים התקשורתיים כוזבים, ושכל מידע רלוונטי אילו היה קיים היה מועבר בערוצי המודיעין שבין שתי המדינות. והמקורות העבריים מסרו בשם משרד החוץ האמירתי שהוא נמנע מלהגיב על מה שמתפרסם או משוער בנוגע למה שמתנהל בין מנהיגי מדינות משיחות, אך הוא אישר קיומם של ערוצי תקשורת ישירים ופתוחים בין הגורמים הממשלתיים בשתי המדינות, ושמה שנוגע לעניין ממידע מודיעיני מועבר בין הגורמים הנוגעים בדבר לפי הצורך.
עדות המשנה את סיווג האזהרה
מה שהדיווח הזה מציג אינו אישור נוסף לידיעה קודמת, אלא סיווג מחדש שלה. שכן מקור מודיעיני בכיר במזרח התיכון אומר, לפי מה שמסרו מקורות עבריים, שמה שהגיע מאיחוד האמירויות לישראל לפני השבעה באוקטובר היה אזהרה מודיעינית הנשענת על מקור שתיאר כאמין מאוד, ותוכנה שתנועת חמאס נערכת לביצוע מבצע גדול וקרוב. וההבדל בין התיאור הזה ובין דיבור על חששות כלליים מהתלקחות המצב הוא הבדל בסוג ולא במידה: הראשון הוא מידע בעל תוכן ובעל מקור, והשני הוא הערכת הקשר כללי. ועל הסיווג הזה תלויה השאלה הבאה אחריו: האם היה מה לעשות כשהגיעה הידיעה?
רצינות ההתייחסות, ומועד נעדר
הדיווח מוסיף לתוכן האזהרה תיאור של האופן שבו התייחס אליה שולחה. שכן האחראים באבו דאבי, לפי החומר, התייחסו למידע ברצינות רבה, וההערכות אצלם הצביעו על כך שהמבצע עלול להתרחש קרוב מאוד. אלא שהדיווח עצמו מסייג את הרצינות הזאת בסייג מהותי: האזהרה לא כללה מועד מוגדר. והסייג הזה מסביר כיצד ייתכן שאזהרה תהיה מודיעינית ואמינה ותישאר עם זאת קשה לתרגום לפעולה מעשית. שכן מידע האומר שדבר גדול יתרחש קרוב מאוד בלא שינקוב ביום ולא במטרה כופה מצב היערכות כללי ואינו מציין מקום שיש לבצר. ומכאן שהוכחת הגעתה אינה סוגרת כשלעצמה את שאלת מה היה צריך לעשות בה.
גבולות מה שהמקור הסכים לומר
יש לרשום את מה שהמקור נמנע מלחשוף, משום שהריק שלו הוא שמותיר את התיק פתוח. שכן הוא סירב לחשוף פרטים נוספים בנוגע למידע, וסירב להבהיר כיצד הועבר לצד הישראלי. והחשוב מכול הוא שלא אישר אם נשיא האמירויות מוחמד בן זאיד שוחח ישירות עם ראש הממשלה הישראלי בנימין נתניהו בעניין הזה. וההימנעות האחרונה הזאת מפרידה בין שתי סוגיות שנהוג למזג ביניהן: הגעת אזהרה ממדינה למדינה, והתרחשות שיחה בין שני אנשים מסוימים. שכן המקור מאשש את הראשונה ומותיר את השנייה בלא מענה — והיא בדיוק הסוגיה שעליה נשענת ההכחשה הישראלית כולה.
פרט מבצעי: טלפונים שמושמדים
מבין מה שמסר המקור יש פרט מעשי הנראה שולי והוא למעשה מפתח להבנת המחלוקת. שכן הקשרים בין שתי ההנהגות נוהלו, לדבריו, בחשאיות מוחלטת, ומכשירי הטלפון שנעשה בהם שימוש באותן שיחות הושמדו עם תום השיחה, במטרה לשמור על חשאיות הערוצים בין שני הצדדים. ומשמעות הפרט הזה היא שערוץ במאפיינים כאלה אינו מותיר תיעוד שניתן לסקור אותו. שכן כאשר צד אחד אומר שסקר את רישומי הקשר ולא מצא תיעוד, ופרט כזה אומר שהערוץ מתוכנן מלכתחילה שלא להותיר תיעוד, אזי הבדיקה והתוצאה מאבדות את יכולתן להכריע. וכך נעשה היעדר הראיה במקרה הזה צפוי ולא שולל, וזה מה שהופך את הסוגיה לקשה לסגירה באמצעות מסמכים.
הכחשה מן הלשכה, וזהירות מאבו דאבי
נותרות עמדות הגורמים הרשמיים. שכן לשכת ראש הממשלה הישראלי הכחישה שנתניהו קיבל אזהרה אמירתית כלשהי לפני השבעה באוקטובר, ותיארה את הדיווחים התקשורתיים ככוזבים, אלא שהוסיפה משפט המותיר פתח פתוח: שכל מידע רלוונטי אילו היה קיים היה מועבר בערוצי המודיעין שבין שתי המדינות. כלומר ההכחשה נוגעת לשיחה האישית ואינה נוגעת לחילופין המוסדיים. ואילו משרד החוץ של איחוד האמירויות נמסר בשמו שהוא אינו מגיב על דיווחים או על השערות הנוגעים לשיחות מנהיגי מדינות, ושהוא בה בעת מאשר קיומם של ערוצי תקשורת ישירים ופתוחים בין הגורמים הממשלתיים בשתי המדינות, ושהמידע המודיעיני הנוגע בדבר מועבר בין הגורמים המעורבים לפי הצורך. ובין שתי ההכחשות יש זהירות אחת: כל אחת מהן מכחישה את האישי ומודה במוסדי.
