מבזק
דאחל
ישראל

לשכת נתניהו מכחישה באנגלית ב«אקס» קבלת אזהרה אמירתית כלשהי לפני השביעי באוקטובר, והודעת אבו דאבי נמנעת מתגובה ואינה מאשרת את השיחה ואינה מכחישה אותה

לשכת ראש הממשלה הישראלית בנימין נתניהו פרסמה ביום שלישי הכחשה למה שהעבירו דיווחים תקשורתיים ישראליים על אזהרה ישירה שקיבל מנשיא איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד אל נהיאן לפני השביעי באוקטובר. וההכחשה באה בהודעה שפורסמה בשפה האנגלית באמצעות פלטפורמת «אקס», תיארה את מה שפורסם ככוזב, הכחישה הגעת אזהרה כלשהי מאבו דאבי, והוסיפה כי כל מידע רלוונטי, אילו היה קיים, היה עובר בערוצי המודיעין בין שתי המדינות. ומנגד יצאה ממשרד החוץ של איחוד האמירויות הודעה שאינה מאשרת את השיחה ואינה שוללת אותה: היא נמנעת במפורש מלהגיב על מה שמתפרסם על שיחות המנהיגים, ומסתפקת בהדגשה שקווי התקשורת בין שני הצדדים פתוחים וישירים מאז כינון היחסים לפני יותר מחמש שנים, ושחילופי המידע הרלוונטי התקיימו בעת הצורך ועודם קיימים.

2 דקות קריאה
أصدر مكتب رئيس الحكومة الإسرائيلية بنيامين نتنياهو يوم الثلاثاء نفياً لما تناقلته تقارير إعلامية إسرائيلية عن

ההכחשה: נוסח נחרץ שפורסם באנגלית

החשוב ביותר בתגובה הישראלית הוא נוסחה ולשונה כאחד. ההודעה יצאה מלשכת ראש הממשלה ביום שלישי, ופורסמה באנגלית בפלטפורמת «אקס», כלומר מופנית לקהל החורג מן הפְּנים הישראלי. ותוכנה שלושה חלקים: תיאור מה שפורסם ככוזב, הכחשת הגעת אזהרה אמירתית לפני המועד האמור, ואחר כך משפט מסויג שמובנו כי המידע, אילו היה קיים, היה הולך בדרך מנגנוני המודיעין בין שתי המדינות ולא בדרך שיחה בין שני מנהיגים.

מה שמוכחש: שיחה שהתקרבה לשלושת רבעי השעה

ואילו הגרסה המוכחשת מקורה בתחקיר עיתונאי המבוסס על ספר שחיברו שני עיתונאים, ותוכנה שנשיא איחוד האמירויות טלפן לנתניהו כעשרה ימים לפני המתקפה, שהשיחה נמשכה כארבעים וחמש דקות, ושהאזהרה עסקה בהיערכותו של ראש חמאס בעזה דאז, יחיא סינוואר, לפעולה גדולה. ולמתקשר יוחסה דאגה מהשלכת הדבר על היציבות האזורית ועל הסכמי אברהם, ולנתניהו יוחסה התייחסות רגועה למה ששמע והערכה שהסכנה תבוא מן הגדה המערבית ולא מן הרצועה.

תגובת אבו דאבי: הימנעות מתגובה וערוצים פתוחים

ואילו הצד האמירתי בחר עמדה שלישית בין האישור להכחשה. משרד החוץ אמר כי ממשלתו אינה מגיבה על מה שמתפרסם בתקשורת ולא על ההשערות הנוגעות לשיחות המנהיגים, ואחר כך עבר אל מה שהוא רוצה לומר: כי מעורבותו מאז אותו תאריך הופנתה להפחתת ההסלמה, ליציבות האזורית ולמניעת האלימות, כי קווי התקשורת עם הצד הישראלי נותרו פתוחים וישירים מאז תחילת הקשר לפני יותר מחמש שנים, וכי המידע הנחוץ הוחלף בעת הצורך ועודנו מוחלף.

קריאת ההודעה: מה שלא נאמר בה

וההבדל בין שתי ההודעות מצוי במה שלא נאמר. הלשכה הישראלית הכחישה את המקרה עצמו הכחשה מפורשת. ואילו ההודעה האמירתית לא נגעה בשיחה המיוחסת לנשיא המדינה, לא לחיוב ולא לשלילה, והסתפקה בקביעת כלל כללי והוא המשך הערוצים וחילופי המידע. וזהו נוסח השומר לבעליו את מעמדו בלי שיתמוך בגרסת אף אחד משני הצדדים, ומותיר את הפולמוס עומד כשהיה.

היכן מונח כל זה: תיק פתוח ומערכת בחירות

והפולמוס בא בעת שבתוך ישראל מתגברת הביקורת הנוגעת למידע שהיה בידי ראש הממשלה לפני המתקפה ולמה שעשה בו. ואישים באופוזיציה תבעו לחשוף את מה שהיה זמין לו באותה תקופה ולחקור את אופן הטיפול בו. וזה מה שמעניק להכחשה את משקלה: העניין חדל להיות גרסה עיתונאית שמשיבים עליה בהודעה, ונעשה סעיף בדיון ציבורי פתוח.