מכרז האימאמות של «המסגד הגדול של יפו»: שיח' לואי אבו קאעוד מכריז על מועמדותו למסגד מחמודייה, ומספר המועמדים מגיע לארבעה
שיח' לואי מחמוד אבו קאעוד הכריז על מועמדותו במכרז שנפתח לבחירת מי שישמש אימאם וידרוש במסגד מחמודייה ביפו, הוא המסגד המוכר כ«המסגד הגדול של יפו». ובכך מגיע מספר המועמדים במכרז עד כה לארבעה מועמדים, בתיק שתושבי העיר עוקבים אחריו מקרוב בשל מעמדו הדתי וההיסטורי של המסגד. ואבו קאעוד, יליד שנת 1993, מציג חזון המושתת על הרחבת תפקידו של המסגד אל מעבר לאימאמות ולדרשה: קורסים בשריעה, תוכניות דעווה ופעילויות תרבותיות וחברתיות המכוונות אל הצעירים.
מועמדות רביעית במכרז
שיח’ לואי מחמוד אבו קאעוד הודיע על הגשת מועמדותו למכרז המיוחד לבחירת אימאם וח’טיב למסגד מחמודייה ביפו. ובהצטרפותו מגיע מספרם של מי שהגישו מועמדות למכרז עד כה לארבעה מועמדים, כאשר ההליכים אמורים להיות מושלמים ומי שיאייש את המשרה ייבחר בשלב הבא.
מדוע בני יפו עוקבים אחר התיק הזה
בחירתו של אימאם חדש למסגד מחמודייה זוכה לתשומת לב רחבה בעיר, ומקורה במעמדו הדתי וההיסטורי של המסגד המוכר כ«המסגד הגדול של יפו» ובמקומו הסמלי בין מסגדיה. ומשום כך נעשה מעקב אחר שמות המועמדים ואחר הליכי המכרז מצד התושבים, לא בתורת מינוי מנהלי אלא בתורת תיק הנוגע לעיר כולה.
מסלול דעווה שהחל מוקדם
המועמד הוא יליד שנת 1993, גדל בבית שומר מצוות ופעיל בתחום ההתעוררות האסלאמית בעיר, וקשור אל המסגד מילדותו. הוא נכנס לפעילות הדעווה המקומית כבר משלב חטיבת הביניים, והשתתף בקורסים רבים בשריעה שעסקו בפיקה, בעקידה, בהלכות הקריאה בקוראן ובדרשנות.
אימאמות בהתנדבות ופעילות בוועדות הסיוע
והמועמד שימש אימאם למתפללים ודרש בפניהם בהתנדבות, במשך שנים אחדות, ביותר ממסגד אחד ממסגדי יפו. ולצד זאת השתתף בוועדות הסיוע והזכאת ובסיוע לנזקקים, ובמיזמים ובתוכניות דעווה המכוונים אל הצעירים. כן עמד בראש ועדת הבחירות האחרונות של הגוף האסלאמי ביפו, ויש לו השתתפויות בפעילויות קהילתיות והתנדבותיות שחלק גדול מהן נעשה הרחק מאור הזרקורים.
החזון שהוא מציג למשרה
ומה שהמועמד מציג מושתת על הפעלת תפקידו הדתי והקהילתי של המסגד ועל חיזוק נוכחותו בחיי התושבים, ובייחוד בקרב שכבת הצעירים, באמצעות קורסים בשריעה, תוכניות דעווה ופעילות תרבותית וחברתית, עד שייעשה המסגד מרכז חי לעבודת האל, ללימוד ולשירות בני העיר. והוא סבור שאחריותו של אימאם «המסגד הגדול של יפו» אינה מצטמצמת באימאמות המתפללים ובדרשנות, אלא משתרעת אל הנוכחות בקרב האנשים, אל הקרבה אל הצעירים, ואל פתיחת שערי המסגד לכל השכבות.
