אפריקה גדולה מגרינלנד פי ארבעה עשר בקירוב והעין אינה רואה זאת: כיצד הפך היטל שתוכנן לניווט לתמונה שאנו סבורים שהיא צילום של העולם
העניין מתחיל בהשוואה פשוטה: הניחו את אפריקה ואת גרינלנד על מפת העולם המקובלת, והעין תאמר שההפרש ביניהן אינו גדול. ואילו המספרים אומרים אחרת: היבשת עולה על שלושים מיליון קילומטרים רבועים, והאי עומד על 2.2 מיליון בקירוב — כלומר שהראשונה גדולה פי ארבעה עשר בקירוב. והסיבה אינה תרמית ואינה קנוניה גאוגרפית, אלא עניין הנדסי: כדור הארץ כדורי והדף שטוח, וכל ניסיון להעביר את הראשון אל השני נאלץ לעוות דבר מה — את השטח או את הצורה או את המרחק או את הכיוון. והיטל «מרקטור», המפורסם שבהם, תוכנן מלכתחילה לניווט ולכן שמר על הכיוונים ועל הזוויות, ומחיר הדבר היה ניפוח גודלם של אזורים ככל שהם מתקרבים לקטבים.
ההשוואה שהמספרים מכחישים
המבחן שבו נפתח העניין מצוי בהישג ידו של כל מי שמביט במפה תלויה: השוו את אפריקה לגרינלנד כפי שהן נראות בה. הרושם החזותי הוא שההפרש מוגבל. והמציאות היא ששטחה של אפריקה עולה על שלושים מיליון קילומטרים רבועים, בעוד ששטחה של גרינלנד הוא כ-2.2 מיליון בלבד. והיחס בין שני המספרים מתקרב לפי ארבעה עשר — והוא פער שהמבט אינו קולט וההיכרות אינה מתקנת.
הסיבה הנדסית ולא קנוניה
והטקסט אינו מבסס את הפער הזה על כוונה נסתרת. שכן העניין פשוט מזה ומעורר עניין יותר מזה בעת ובעונה אחת: כדור הארץ כדורי והדף שטוח. וכל מפה המנסה להעביר את הצורה הראשונה אל השנייה נאלצת להקריב דבר מה, שכן אין דרך לשמור על השטח ועל הצורה ועל המרחק ועל הכיוון יחד במשטח אחד.
למה תוכנן היטל «מרקטור» ומה מחירו
ומבין ההיטלים הפך «מרקטור» למפורסם שבהם. והוא תוכנן במקור למטרה מעשית מוגדרת והיא הניווט, ולפיכך החשוב בו היה שישמור על הכיוונים ועל הזוויות. אלא שלבחירה זו היה מחיר ששילמו השטחים: התנפחות גודלם של אזורים ככל שאנו מתקרבים לקטבים. והמפה, במובן זה, מילאה בדיוק את התפקיד שלשמו נועדה.
היכן אפוא נמצאת הבעיה
הבעיה — כפי שהטקסט מגדיר אותה — אינה במפה אלא באופן ההתבוננות בה: שנתרגל להתייחס אליה בתור צילום של העולם ולא בתור ייצוג אפשרי אחד שלו. ובנקודה זו עובר העניין משיעור בגאוגרפיה לשאלה על האופן שבו מתעצבת התודעה. שכן כל בחירה בשרטוט העולם מבליטה דבר מה ומצמצמת את נוכחותו של דבר אחר, ומרגע שאירופה נראתה גדולה ממה שהיא ואפריקה נראתה קטנה יחסית, קיבלה העין את המסר שלה בטרם החל השכל לקרוא את המספרים.
מדוע ראוי הדיון על מפות מדויקות יותר לתשומת לב החורגת מן הגאוגרפיה
ומכאן רואה הטקסט שהדיון המתנהל על מפות מדויקות יותר בייצוג השטחים ראוי לתשומת לב החורגת מגבולות ההתמחות. שכן יש תמונות שאנו חיים עמן זמן רב והן נעשות חלק מתפיסתנו את המציאות אף שהן רק דרך אפשרית אחת לשרטט אותה. ותמצית הלקח אצלו רחוקה מן המפות: לא כל תמונה שאנו מתרגלים אליה היא אמת, ולא כל אמת שאנו מגלים היא חדשה — שכן לעתים אין משתנה אלא זווית ההתבוננות.
