מבזק
דאחל
ישראל

בנק «מזרחי טפחות» מרחיב את הנפקתו לאחר שהביקושים המוסדיים הגיעו לכשישה מיליארד ושמונה מאות מיליון שקל: גיוס ארבעה מיליארד ושלוש מאות מיליון בשלוש סדרות, מול יעד ראשוני של שני מיליארד ושמונה מאות מיליון

בנק «מזרחי טפחות» הודיע שהשלב המוסדי בהנפקת האג"ח האחרונה שלו קיבל ביקושים שהגיעו לכשישה מיליארד ושמונה מאות מיליון שקל, מול יעד שהבנק הציב לעצמו בשני מיליארד ושמונה מאות מיליון. ובעקבות הפער הזה החליט להרחיב את היקף ההנפקה, וגייס בשלב הזה כארבעה מיליארד ושלוש מאות מיליון שקל המחולקים לשלוש סדרות: סדרה קצרת טווח שגויס בה מיליארד שקל במרווח של שתי מאיות האחוז מעל ריבית בנק ישראל, וסדרה שקלית שגויסו בה שני מיליארד וחצי במרווח הקרוב לחצי אחוז מעל תשואת אג"ח ממשלתיות דומות, וסדרת כתבי התחייבות נדחים הצמודה למדד המחירים לצרכן שגויסו בה כשבע מאות וחמישים מיליון. והמנהל הכללי משה לארי אמר שהביקוש משקף אמון בשוקי ההון ויכולת להגיע למימון בעלות נמוכה יחסית.

2 דקות קריאה
أعلن بنك «مزراحي-طفحوت» أنّ المرحلة المؤسّساتية من إصداره الأخير للسندات تلقّت طلباتٍ بلغت نحو ستّة مليارات وث

המספר הראשון: הביקוש הגיע לכפליים מן היעד ויותר

החדשות בהנפקה הזאת אינן מה שגויס אלא הפער בין מה שהתבקש ובין מה שהיה מבוקש. שכן בנק «מזרחי טפחות» נכנס לשלב המוסדי עם יעד מוצהר של שני מיליארד ושמונה מאות מיליון שקל, והנה הביקושים שהגיעו אליו מגיעים לכשישה מיליארד ושמונה מאות מיליון, כלומר יותר מכפליים ממה שחתר אליו. ואל מול העודף הזה בחר הבנק להרחיב את היקף ההנפקה במקום להסתפק ביעדו המקורי, וסגר את השלב בכארבעה מיליארד ושלוש מאות מיליון שקל שגויסו באמצעות שלוש סדרות שונות.

הסדרה הקצרה: מיליארד שקל במרווח זעום מעל ריבית המרכזי

הראשונה שבשלוש הסדרות היא סדרת ניירות קצרי טווח — «נע”מ» (7). וביקושי המשקיעים בה הגיעו לכמיליארד ושש מאות מיליון שקל, ומהם גייס הבנק מיליארד אחד. ואילו העלות הייתה הנמוכה בהנפקה כולה: מרווח של שתי מאיות האחוז בלבד מעל שיעור הריבית בבנק ישראל. והמרווח הזעום הזה הוא המדד הברור ביותר בעסקה, שכן המרווח מעל ריבית המרכזי הוא המחיר שמשלם המנפיק תמורת הסיכון שהמשקיע רואה בו.

הסדרה השקלית: הגדול שגויס והגדול שהתבקש

ואילו החלק הגדול הלך לסדרת האג”ח השקלית (74), שרשמה לבדה ביקושים של כארבעה מיליארד שקל. וגייס ממנה הבנק שני מיליארד וחצי המיליארד, כלומר יותר ממחצית תמורת השלב המוסדי כולו. והתמחור נעשה במרווח הקרוב לחצי אחוז מעל תשואת אג”ח ממשלתיות שקליות בעלות תקופה לפדיון דומה. וההשוואה לאג”ח הממשלתית היא אמת המידה המקובלת בפרק הזה, שכן בה נמדדת עלות ההלוואה של הבנק ביחס להלוואת המדינה עצמה.

הסדרה הנדחית הצמודה למדד: היקרה ביותר

הסדרה השלישית היא כתבי התחייבות נדחים הצמודים למדד המחירים לצרכן (73). והביקושים בה הגיעו לכמיליארד ומאתיים מיליון שקל, וגייס מהם הבנק כשבע מאות וחמישים מיליון, במרווח של שמונים ואחת מאיות האחוז מעל תשואת אג”ח ממשלתיות צמודות מדד לתקופה דומה. וזה המרווח הגבוה ביותר בשלוש הסדרות, והוא צפוי בפרקו: שכן האג”ח הנדחות באות בדרגה מאוחרת בעת הפירעון, ומכאן מבקש מחזיקן תשואה גדולה יותר.

קריאת הבנק את מה שאירע, ומי ביצע את ההנפקה

משה לארי, המנהל הכללי של בנק «מזרחי טפחות», קרא את הביקוש הזה מצד המשקיעים והגופים המוסדיים כשיקוף של אמון גבוה שהבנק זוכה לו בשוקי ההון. והוסיף שמה שהוא מעיד עליו גם הוא הקלות שבה הוא מגיע למקורות מימון זמינים ובעלות נמוכה יחסית, באופן ההולם את צרכיו המגוונים. ואילו את הצד הביצועי הובילה חברת «רוסאריו קפיטל», וההנפקה בוצעה באמצעות חברת «מזרחי טפחות חברה להנפקות בע”מ».