נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: עשרה מיליון ושלוש מאות אלף נפש, והערבים ותושבי ירושלים שני מיליון ומאה שבעים ושלושה אלף, ומאזן ההגירה מפחית שמונת אלפים
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הישראלית פרסמה נתוני אוכלוסייה חדשים המעמידים את מספר תושבי הארץ על כעשרה מיליון ושלוש מאות וחמישה אלף נפש, וזו בהצגת הלשכה הפעם הראשונה שבה נחצה מחסום עשרת המיליונים. ולפי הנתונים, מספרם של האזרחים הערבים ותושבי ירושלים מגיע לשני מיליון ומאה שבעים ושלושה אלף, כלומר עשרים ואחת נקודה שבע אחוזים מכלל האוכלוסייה. והלשכה רשמה גידול אוכלוסייה בשיעור אחת נקודה שתיים אחוזים בהשוואה לשנה שעברה. אלא שהנתונים נשאו לצד הגידול מספר בסימן מינוס: מאזן ההגירה הבינלאומית הפחית מן המספר כשמונת אלפים איש, והלשכה ייחסה זאת להגירה הפוכה שתיארה אותה כבולטת ולירידה חדה במספרי המהגרים החוזרים, וקשרה את שני הדברים למצב הביטחוני והכלכלי הקיים.
המספר הראשון: מחסום שנחצה
הבולט שבנתונים הוא מספר אחד: כעשרה מיליון ושלוש מאות וחמישה אלף נפש הם כלל תושבי הארץ לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. והלשכה הציגה את המספר לא כתוספת רגילה על מה שקדם לו, אלא כחצייה של מחסום מספרי שלא נחצה קודם לכן, הוא מחסום עשרת המיליונים. וניסוח זה — סף שנחצה ולא ספרה שעולה — הוא שהפך את המספר לכותרתה של ההודעה כולה.
חלקם של הערבים ותושבי ירושלים: עשרים ואחת נקודה שבע אחוזים
ואילו החלוקה מעמידה את האזרחים הערבים ותושבי ירושלים על שני מיליון ומאה שבעים ושלושה אלף. ושיעורם מכלל האוכלוסייה עשרים ואחת נקודה שבע אחוזים. וראוי לתשומת לב שהלשכה מאגדת במשבצת זו שתי קבוצות המופרדות בדרך כלל בשיח הפוליטי — האזרחים שבפנים ותושבי ירושלים — שכן המספר האחד כאן הוא תוצאה של סיווג סטטיסטי, ולא תיאור של מעמד משפטי אחיד.
הגידול השנתי: אחת נקודה שתיים אחוזים
ולצד הגודל הביאה הלשכה את שיעור השינוי: גידול אוכלוסייה בשיעור אחת נקודה שתיים אחוזים בהשוואה לשנה שקדמה. ושיעור זה הוא התוצאה הנקייה של כל מה שנכנס אל המספר ויוצא ממנו בשנה, כלומר הוא מאגד את הלידות והפטירות ואת תנועת הכניסה והיציאה במספר אחד, וההודעה שנמסרה לא פירטה את משקלי הרכיבים האלה זה מזה.
המספר בסימן מינוס: שמונת אלפים שמאזן ההגירה מפחית
אלא שיש בנתונים פן אחר שמספר הגידול לבדו אינו קורא. שכן מאזן ההגירה הבינלאומית יצא שלילי הפעם, והוליך לירידה במספר התושבים המתקרבת לשמונת אלפים איש. כלומר מי שעזבו עלו במספרם על מי שנכנסו, וזו מגמה הפוכה למה שנתוני האוכלוסייה נהגו לרשום במשבצת זו.
הסברה של הלשכה: עזיבה בולטת וחוזרים מעטים יותר
ולמספר השלילי בהודעה שתי סיבות ולא סיבה אחת. הראשונה הגירה הפוכה שתוארה כבולטת, כלומר עזיבה החורגת מן המקובל בהיקפה. והשנייה ירידה חדה במספרי המהגרים החוזרים אל הארץ, והוא מקור שהיה מפצה על חלק מן העזיבה ונחלש. והלשכה ייחסה את שני הדברים יחד למצב הביטחוני והכלכלי הנוכחי, בלי שפירטה בהודעה שנמסרה את משקלו של כל אחד מהם.
מה שאין בנתונים שפורסמו תשובה עליו
וההודעה עוצרת בגבול זה. שכן לא מופיעה בה חלוקה של האוכלוסייה למחוזות ולערים, ולא השוואה בין שיעורי הגידול בקבוצות האוכלוסייה השונות, ולא מספרים מוחלטים לעוזבים ולחוזרים שייקרא כל אחד מהם בנפרד. כמו כן לא מופיעות בה תחזיות למה שאחרי שנה זו, ולא פירוט של היעדים שאליהם פנו העוזבים.
