חורה: משתתפים בשיירת חתונה אומרים כי כוח משטרה עיכב אותה יותר מחצי שעה בכניסה ליישוב בתירוץ של סרט קישוט
הגרסה המתפרסמת היא גרסת מי שהיו בשיירה: הם אומרים כי כלי הרכב שלהם לא עברו עבירת תנועה, וכי העיכוב אירע בערב שישי והם במרחק מטרים ספורים מן הכניסה לחורה ומאות מטרים ממקום החגיגה, וכי סגן מפקד משטרת היישובים עצר את רכב החתן בטענה של בדיקה ותשאול בטרם התייצבה הטענה על סרט אדום התלוי על הזגוגית שאמרו כי מספר הלוחית היה גלוי על אף נוכחותו. ואינה מופיעה בחומר הנסקר תגובה מן המשטרה על מה שסיפרו אלה.
חתונה הנעצרת בפאתי היישוב
שיירת חתונתם של החתנים חוסאם וחמד מוחמד אל-עוקבי עוכבה בערב שישי למשך זמן שעלה על חצי שעה והיא בדרכה אל היישוב חורה שבנגב. ומה שמסופר כאן הוא מה שמסרו המשתתפים בשיירה עצמם, והם מדגישים כי כלי הרכב הקפידו על כללי התנועה וכי לא עברו עבירה ולא חריגה המצדיקה את עצירתם.
מהיכן התאספה השיירה והיכן נעצרה
השיירה התאספה, לפי אותה גרסה עצמה, לאחר יציאתה מבתי משפחות בני הזוג ברהט ובאום בטין, בצומת א-סקאטי הידוע בשם «שוקת», ולאחר מכן המשיכה בדרכה לכיוון חורה. וכאשר לא נותרו בינה ובין הכניסה ליישוב אלא מטרים ספורים, ובינה ובין אולם החגיגה מאות מטרים, עצר סגן מפקד משטרת היישובים את רכב החתן וביקש להעמידו במה שתיאר כבדיקה ותשאול.
הטענה מתייצבת על סרט אדום
המשתתפים אומרים כי סיבה ברורה לעיכוב לא הוצגה להם בתחילה, וכי התנהל במקום ויכוח סוער בטרם עבר הקצין לחפש הצדקה אחרת. וההצדקה התייצבה בסופו של דבר על סרט קישוט אדום המשתלשל על זגוגית הרכב שנאמר כי הוא מסתיר חלק מלוחית הרישוי, בעוד בעלי הגרסה מדגישים כי מספר הרכב היה גלוי לעין.
כוחות נוספים ורמיזה על הובלת החתן
העניין לא עצר בעיכוב הרכב: שכן למקום הוזעקו, לפי מה שמספרים אלה, כוחות נוספים מן «המשמר הלאומי» השייך למשטרת משמר הגבול, בעוד שאר כלי הרכב של השיירה המשיכו בדרכם ונעצרו בתחנת הדלק שבכניסה לחורה מתוך המתנה לסיום המתרחש. והם מוסיפים כי הקצין הביע בתחילה את כוונתו להוביל את החתן לתחנת המשטרה בטענה של זיהוי משום שלא נשא עמו את מסמכיו המזהים, במקום להסתפק בבדיקת פרטיו בשטח, וכי הדבר לא קרה בסופו של דבר לאחר יותר מחצי שעה של המתנה ומתח.
כיצד קוראים התושבים את המקרה
התושבים אינם מתייחסים אל מה שאירע כאל מקרה יחיד, אלא מעמידים אותו בהקשר של חיכוכים והצרות שהם אומרים כי הם חוזרים ונשנים באירועים חברתיים ובשמחות אצל החברה הערבית הבדואית בנגב. וסיכום מה שהם אומרים הוא כי ליל החתונה התהפך לשעה של תשאול והמתנה והזעקת תגבורות, וכי יש בכך התנכלות מכוונת והצגת כוח שאין לה הצדקה.
מה שאינו מופיע בחומר הנסקר
אינה מופיעה בסקירה תגובה מן המשטרה הישראלית על גרסה זו, ולא הודעה מן הקצין הנזכר בה, ולא אם נרשם דוח במקרה או הוגשה תלונה בעניינו, ולא אם הגיעה השיירה לחגיגה לאחר מכן. ואלה נתונים הנעדרים מן החומר שאיננו משלימים מעצמנו, והמעשה כאן מיוחס לתפקיד ולא לשם מסוים כל עוד אין אסמכתה רשמית או שיפוטית מפורסמת.
