«המחוזי» בלוד: שלוש עשרה שנות מאסר בפועל על מי שהורשע בהריגתה של עאישה א-ראבי ביידוי אבן על רכבה, ופיצוי בתקרתו החוקית שגובהו 258 אלף שקל
בית המשפט המחוזי בעיר לוד נתן ביום רביעי את פסק דינו בתיק שנותר פתוח כשמונה שנים: שלוש עשרה שנות מאסר בפועל על צעיר ישראלי שהורשע בהריגתה של עאישה א-ראבי, פלסטינית מן העיירה בידיא שנספתה בסתיו 2018 כשאבן שיידה המורשע פגעה במכונית שבה נסעה סמוך להתנחלות רחלים בגדה המערבית. וההרכב הוסיף על העונש בפועל עונש אחר שהוטל על תנאי, וחייב את המורשע לפצות את המשפחה ב-258 אלף שקל, והוא התקרה שהחוק אינו מתיר לחרוג ממנה. והתיק נדון לפני בית המשפט בהיותו הרכב לנוער, משום שמי שביצע את המעשה היה קטין באותו יום.
פסק הדין: שלושה חלקים ואחרונם כסף בגבול העליון
בית המשפט המחוזי בלוד הקריא ביום רביעי עונש משלושה חלקים. הראשון שבהם מאסר בפועל שלוש עשרה שנים. והשני עונש נוסף שהוטל על תנאי, כלומר שהוא נותר תלוי מעל המורשע והוא אינו נושא אותו כל עוד לא ישוב לעבירה. והשלישי כסף ולא מאסר: פיצוי למשפחה שגובהו 258 אלף שקל. והמספר האחרון הזה אינו הערכה חופשית שההרכב בחר בה, אלא הוא מה שהחוק קובע כמרב שמותר לפסוק, ובית המשפט בחר להגיע אליו ולא לעמוד מתחתיו.
המקרה: אבן קרובה לשני קילוגרמים על כביש בגדה
ואילו המעשה שעליו עמדה ההרשעה חוזר לספטמבר של שנת 2018. עאישה א-ראבי הייתה במכונית בלוויית בעלה ובתם על כביש סמוך להתנחלות רחלים, כשיידו על המכונית אבן שמשקלה קרוב לשני קילוגרמים. והאבן פגעה בה פגיעה שגבתה את חייה. ובתה, וגילה באותו יום תשע שנים, הייתה בתוך אותה מכונית עצמה ברגע שהתרחש מה שהתרחש, כפי שקבע בית המשפט בהחלטתו.
תוארו של בית המשפט: הרכב לנוער ולא לבגירים
ומפרטי פסק הדין מה שנוגע למסגרת שבה התנהל המשפט: בית המשפט המחוזי דן בתיק בהיותו הרכב שיפוטי לנוער. וסיבת הדבר היא שמי שהמעשה יוחס לו היה כבן שש עשרה כשהתרחש, כלומר קטין לפני החוק. ותואר זה אינו פרט צורני, שכן הוא ששלט במהלך המשפט כולו ובגבולות העונש האפשרי בסופו.
מה שהכריע להחמרה ומה שהכריע להקלה
והשופטים שקלו בין שתי כפות. בראשונה מה שתיארו כחומרת המעשה, והתוצאות שנבעו ממנו, והצורך בהרתעה; והמורשע הורשע במעשה שבית המשפט ראה מאחוריו מניע לאומני, והשופטים דחו את גרסתו שבה הכחיש את מעורבותו. ובכף השנייה שיקולים הנוגעים למה שהתרחש אחרי הפשע ולא בו: הליך שיקום שעבר, ותמורה בסביבה שמסביבו, והתבגרותו במהלך שבע השנים שחלפו. ופרי השקילה בין שתי הכפות הוא המספר שהוקרא.
שם שאינו מתפרסם: השפעת איסור הפרסום על סיקור התיק
ויש בתיק הזה מה שאינו מופיע משום שפרסומו אסור: זהות המורשע. שכן איסור פרסום חל עליו בהיותו קטין בעת ביצוע המעשה, ולכן סיקורה הישראלי של הפרשה נעדר את שמו. כלומר שתיק שעורר ויכוח רחב לאורך שנים נשאר צדו המורשע בו בלא שם מוצהר, וזהו סייג חוקי שקדם לפסק הדין ואינו חולף עם נתינתו.
ההגנה מודיעה על ערעור, ושני החומרים הנסקרים נבדלים בשני מספרים
ומן הצד האחר דחו שני סנגוריו של המורשע את פסק הדין, ודבקו בעמדתם שמרשם לא ביצע את מה שיוחס לו, והודיעו כי הם ממשיכים בהליכים ובערעור. ונותר בשני החומרים הנסקרים הבדל בשני מספרים שראוי לרשמו ולא לדלג עליו: מספר ילדיה של עאישה א-ראבי הופיע באחד מהם שמונה ובאחר תשעה, וגילו של המורשע ביום האירוע הופיע פעם בסביבות שש עשרה ופעם בחמש עשרה.
