הרצוג בטקס שלושים שנה להצטרפות ישראל לתוכנית המחקר האירופית: סנקציות בריטיות על ההתנחלויות הן «טעות חמורה», והטלתן היא התערבות בבחירות
נשיא ישראל יצחק הרצוג עשה מאירוע מדעי במה לעמדה פוליטית, שכן דיבר במהלך טקס מלאות שלושים שנה להשתתפות ישראל בתוכנית המחקר והחדשנות של האיחוד האירופי, ואמר כי הוא צופה שיעמדו בראש הכותרות ידיעות על סנקציות מסחריות בריטיות שיפגעו בהתנחלויות הישראליות. והוא סבר כי התרחשות הדבר, והצטרפות מדינות אחרות אליו, תהיה טעות חמורה בהערכה והתייצבות לצד השגוי של ההיסטוריה. והוא הרחיק לתיאור נוסף, שכן ראה בהטלת הגבלות מסוג זה בנסיבות הנוכחיות התערבות בוטה בבחירות דמוקרטיות של מדינה ריבונית, ואמר כי צעדים אלה לא ישרתו איש.
אירוע מדעי, וציפייה פוליטית
המקום שבו נאמרו הדברים הוא חלק ממשמעותם: טקס שנערך לציון מלאות שלושים שנה למעורבות ישראל בתוכנית המחקר והחדשנות האירופית, כלומר במסגרת שיתוף פעולה עם האיחוד האירופי הקיים זה שלושה עשורים. ומעל במה זו הודיע הרצוג על ציפייתו לפרסום כותרות העוסקות בהטלת סנקציות מסחריות בריטיות על ההתנחלויות הישראליות.
תיאור הצעד: טעות בהערכה והתייצבות שגויה
והוא לא עצר בציפייה, אלא צירף לה פסק דין מוקדם: אם יקרה הדבר ויצטרפו אליו מדינות אחרות, הרי הוא בהערכתו טעות חמורה ובחירה בצד השגוי של ההיסטוריה. והתנאי שהוסיף — הצטרפות מדינות אחרות — חושף שמה שמדאיג אותו אינו ההחלטה הבריטית לבדה אלא האפשרות שתיעשה תקדים שילכו בעקבותיו.
הטיעון הראשון: התערבות בבחירות מתקיימות
והחזק שבטיעונים שהעלה קשור לתזמון ולא לתוכן: שכן ראה בהטלת הגבלות כאלה בנסיבות הנוכחיות משום התערבות בוטה בבחירות הדמוקרטיות של מדינה ריבונית. והוסיף כי צעדים כאלה לא ישרתו איש — כלומר שהם בעיניו חסרי תשואה אף למי שמטיל אותם.
הטיעון השני: נזק הפוגע בפלסטינים עצמם
ואחר כך עבר לטיעון כלכלי, שכן טען כי הסנקציות המסחריות על ההתנחלויות יגרמו נזק גם לפלסטינים, על יסוד שהן עלולות לשלול מהם הזדמנויות בעבודה ובמסחר. וטען כי השפעתן תשתרע בסופו של דבר אל האינטרסים של המדינות אוהבות החירות ואל ביטחונן.
קריאה ישירה אל הממשלות הזרות
וסיים בהפניית ביקורת אל הממשלות הזרות הנוקטות צעדים נגד ההתנחלויות, בפנותו אליהן בנוסח חד שתוכנו שמה שהגיעו אליו מספיק, ושעליהן להתרחק ממה שתיאר כדרך ללא מוצא: הסנקציות והחרם.
