מבזק
דאחל
כתבות

ע'זאל אבו ריא מציע קמפיין שיתחיל בשאלת הנמנעים על סיבת הימנעותם

עם התקרב מועד הבחירות שבה לחזית שאלת העלאת שיעור ההשתתפות בחברה הערבית, וד"ר ע'זאל אבו ריא, מנהל המרכז הארצי לגישור, מציג תשובה הנשענת על יציאה מכליהם של הקמפיינים המסורתיים. הצעתו היא שהקמפיין יתחיל מהבנת סיבות ההימנעות — התסכול, או אובדן האמון, או ההשתכנעות שהקול אינו משנה דבר, או היעדר הידיעה כיצד מצביעים — במקום להסתפק בקריאה לאנשים לגשת לקלפיות. הוא מציע קמפיין עצמאי שאינו כפוף למפלגה ולא לרשימה, שישתתפו בו מוסדות החברה האזרחית והרשויות המקומיות, ועימם המוסדות החינוכיים, הצעירים, הספורטיביים והתרבותיים, ושיישאו אותו בשטח בכל יישוב ובכל שכונה פנים שתושביהם סומכים עליהן, ושייעשה בו שימוש בפלטפורמות המדיה החברתית ובסרטוני וידאו קצרים לצד הכנסים.

2 דקות קריאה
مع اقتراب موعد الانتخابات يعود سؤال رفع نسبة المشاركة في المجتمع العربي إلى الواجهة، ويقدّم الدكتور غزال أبو ر

הרעיון שעליו נשענת ההצעה

עם התקרב מועד הבחירות שבה לחזית שאלה החוזרת בכל מערכה: כיצד מעלים את שיעור ההשתתפות בהצבעה בתוך החברה הערבית. ד”ר ע’זאל אבו ריא, מנהל המרכז הארצי לגישור, סבור כי התשובה מחייבת חשיבה מחוץ לקופסה, כלומר יציאה מן השיטות המסורתיות של מערכות הבחירות וחיפוש דרכים חדשות שיגיעו אל האזרח, ובראשן אותן קבוצות שבחרו בשנים האחרונות שלא להשתתף. נימוקו פשוט: המשך השימוש באותם כלים עצמם אינו מפיק תוצאות שונות, והנדרש הוא הפיכת ההשתתפות מנושא מפלגתי לסוגיה חברתית ואזרחית.

ההתחלה מן השאלה ולא מן הקריאה

הדבר הראשון שהוא מציע הוא שהקמפיין יתחיל בהבנת הסיבות להימנעות מהצבעה, ולא יסתפק בקריאה לאנשים לגשת לקלפיות. שכן הסיבה עשויה להיות תסכול, או אובדן אמון, או ההשתכנעות שהקול אינו משנה דבר, או הסטת תשומת הלב מן העניין הציבורי, או היעדר הידיעה כיצד מצביעים כלל. מכאן הוא מעביר את השאלה מן הנוסח «לך והצבע» לנוסח אחר המופנה אל הנמנע: מדוע אינך מצביע? ולפני הניסיון לשכנע את האזרח — כלשונו — יש הכרח לשמוע אותו.

קמפיין עצמאי מן המפלגות ומן הרשימות

ואשר לאופייה של המערכה שהוא מציע — שתהיה עצמאית ולא כפופה לשום מפלגה או רשימה, ושישתתפו בה מוסדות החברה האזרחית והרשויות המקומיות, ועימם המוסדות החינוכיים, הצעירים, הספורטיביים והתרבותיים. והסיסמה המסכמת את ההפרדה הזאת בין העידוד להשתתפות ובין התעמולה המפלגתית נוסחה אצלו במשפט אחד: «איננו מבקשים ממך למי תצביע… אלא שתצביע», ומקבילה לה במקום אחר: בחר את מי שתרצה, אך אל תוותר על זכותך לבחור.

מי יישא אותה בשטח

אבו ריא מציע שייבחרו בכל יישוב ובכל שכונה פנים שתושביהם סומכים עליהן: מבין הצעירים ומבין הנשים, מבין האקדמאים והספורטאים, ומבין בעלי העסקים והפעילים החברתיים, ושתפקידן יהיה לעודד השתתפות בלי לתמוך בשום צד פוליטי. המשמעות שבבחירה הזאת היא שהשיח יבוא מתוך היישוב עצמו ומפנים שתושביו מכירים, ולא ממכונת בחירות המגיעה אליו בעונה.

הכלים: מן הכנס ועד הווידאו הקצר

לצד הכנסים הפוליטיים, מציעה ההצעה שימוש בפלטפורמות המדיה החברתית — טיקטוק, אינסטגרם ויוטיוב — ובסרטוני וידאו קצרים, בסגנון צעיר ופשוט. אלה כלים שהכוונה בהם היא להגיע אל השכבה שקשה להשיגה בכנס המסורתי, ומלווה אותם שיח ישיר שתוכנו הוא שמי שעתידו חשוב לו אינו מניח לאחרים להחליט לבדם.