מחקר מאוניברסיטת בן־גוריון על שש מאות שלושים וארבעה רופאים בשלבי הסטאז' וההתמחות: יותר ממחציתם מתכננים לעבוד מחוץ לארץ, ויותר מרבע מהם כבר החלו בצעדי העזיבה
אוניברסיטת בן־גוריון שאלה שש מאות שלושים וארבעה רופאים בשני שלבי הסטאז' וההתמחות, שגילם הממוצע שלושים ושלוש נקודה שבע שנים, מה בכוונתם לעשות בחמש השנים הקרובות, וחמישים ושלושה נקודה שתיים אחוזים מהם אמרו שהם מתכננים לעבוד בחוץ לארץ, ועשרים ושמונה נקודה שש אחוזים אמרו שהחלו לנקוט צעדים בכיוון הזה. והחוקרים קשרו את הכוונה הזאת בראש ובראשונה לשכר הנמוך, לאורך שעות העבודה ולקושי ליישב בינה ובין החיים הפרטיים, ואחר כך למצב הפוליטי והביטחוני ולהחלטות הממשלה. והכוונה גבוהה יותר בקרב רופאי הכירורגיה וההרדמה, ובקרב הגברים, ובקרב הרופאים הערבים, ובקרב החילונים.
המדגם והשאלה: דור שטרם התייצב
מה שמייחד את המחקר הזה מקודמיו הוא שאינו סופר את מי שעזבו, אלא שואל את מי שטרם עזבו מה בכוונתם. והוא כלל שש מאות שלושים וארבעה רופאים הנמצאים בשני שלבי הסטאז’ וההתמחות, כלומר בשלב שבו נקבעת בדרך כלל מגמתו של המסלול המקצועי כולו, וגילם הממוצע שלושים ושלוש נקודה שבע שנים. וכששאלו אותם על חמש השנים הקרובות ענו חמישים ושלושה נקודה שתיים אחוזים שבכוונתם לעבוד מחוץ לארץ.
מן הכוונה אל הצעד: יותר מרבע מן המדגם כבר זז
אלא שהמספר שקשה לתלות אותו בתלונה חולפת בלבד הוא האחר: עשרים ושמונה נקודה שש אחוזים מן הנשאלים אמרו שכבר החלו לנקוט צעדים מעשיים בדרך הזאת. שכן המרחק בין מי שחושב על עזיבה ובין מי שהחל לארגן אותה הוא מרחק בעל משמעות, משום שהשני כבר השקיע זמן ומאמץ בהחלטה. והכוונה הייתה גבוהה ביותר אצל רופאי הכירורגיה וההרדמה, והם מן ההתמחויות שכבר מלכתחילה מתלוננים על היצע דל שלהן.
הסיבות כפי שסידרו אותן החוקרים: השכר והשעות ראשונים
החוקרים העמידו בראש מה שדוחף את אלה לחשוב על עזיבה שלושה גורמים הנוגעים לתנאי העבודה עצמם: השכר הנמוך, ואורך שעות המשמרת, והקושי ליצור איזון בין המקצוע ובין החיים הפרטיים. ואחריהם באים גורמים מחוץ לבית החולים: המצב הפוליטי והביטחוני, והחלטות הממשלה. והסדר הזה עצמו הוא בעל משמעות, שכן הוא מלמד שחלק גדול מן הדחף מצוי בתוך מה שמערכת הבריאות יכולה לטפל בו, ולא בנסיבות כלליות שאינן בידה.
ההבדלים בין הקבוצות: מי חושב על עזיבה יותר מאחרים
הכוונה לא התחלקה באופן שווה בין הנשאלים. שכן היא הייתה גבוהה יותר בקרב הגברים מאשר בקרב הנשים, וגבוהה יותר בקרב הרופאים הערבים מאשר בקרב הרופאים היהודים, וגבוהה יותר בקרב החילונים מאשר בקרב בעלי ההשתייכות הדתית. וההבדלים הללו נקראים לאור מה שמועלה בארץ מזה חודשים בנוגע לסביבת העבודה בבתי החולים ולמקומם של הצוותים הערבים בה, אף שהמחקר עצמו לא הציע הסבר לכל הבדל בנפרד.
מה שהוא מוסיף למחקר קודם, והאזהרה שאליה הוא מגיע
התוצאות הללו באות לאחר מחקר קודם מאוניברסיטת תל אביב שהראה כי אלף שלוש מאות שישים ותשעה רופאים עזבו את הארץ בין השנים אלפיים עשרים ושלוש ואלפיים עשרים וחמש, בעלייה שהגיעה לתשעים וארבעה אחוזים בהשוואה לתקופה המקבילה לפני עשור. שכן המחקר הראשון מודד את מה שאירע, והשני מודד את מה שצפוי להתרחש. ומצירופם נגזרת האזהרה שבה חתם צוות בן־גוריון: שהמשך עזיבתם של בעלי הניסיון במקביל למגמת הדור החדש לצאת אל מחוץ לארץ עלול להעמיק את המחסור בצוותים, ולהאריך את המתנת החולים, ולהחליש את יכולתם של בתי החולים להכשיר רופאים חדשים — והיא חוליה שאם תישבר יקשה לפצות עליה.
