מבזק
דאחל
כתבות

מחקר באוניברסיטת תל אביב: 1369 רופאים עזבו את ישראל בשלוש שנים, והפסד הנטו השנתי מזנק מחמישים וארבעה למאתיים חמישים וחמישה

מספר אחד מסכם את מה שרושם מחקר שערכו חוקרים באוניברסיטת תל אביב בהסתמך על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: אלף שלוש מאות שישים ותשעה רופאים עזבו את הארץ בין 2023 ל-2025, כלומר כפליים בקירוב ממה שנרשם בשלוש שנים מקבילות לפני עשור. והחמור יותר בקריאתם של עורכי המחקר אינו המספר אלא הרכבו: חלקם של מי שעברו את גיל ארבעים וחמש עלה מארבעה עשר אחוזים לכעשרים, ובהם מנהלי מחלקות ורופאים בכירים. ופרופסור איתי אטר, אחד מעורכי המחקר, אומר שאלה אינם ברובם הולכים אל התמחות או אל השתלמות, ושהמגמה החלה לפני מלחמת עזה ולא אחריה.

2 דקות קריאה
رقمٌ واحد يلخّص ما ترصده دراسةٌ أعدّها باحثون في جامعة تل أبيب اعتماداً على أرقام دائرة الإحصاء المركزية: ألفٌ

המספר ומקורו: שלוש שנים מול שלוש לפני עשור

המחקר עומד על השוואה של זמן, פשוטה בצורתה כבדה במשמעה. שכן בטווח המשתרע מ-2023 עד 2025 הגיע מספר הרופאים שעזבו את הארץ לאלף שלוש מאות שישים ותשעה, ואילו בשלוש שנים מקבילות לפני עשור לא עלה המספר על שבע מאות וחמישה. וההפרש בין שני המספרים שקול לעלייה ששיעורה תשעים וארבעה אחוזים. ואילו מקור הנתונים הוא נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, והגורם שניתח אותם הוא צוות מחקר באוניברסיטת תל אביב.

התפלגות השנים: שיא ב-2024 ואומדן לא סופי ל-2025

המספר הכולל אינו מתחלק בשווה על שנותיו. שנת 2023 רשמה עזיבה של ארבע מאות ותשעה עשר רופאים, אחר כך עלה המספר ב-2024 לחמש מאות ושלושים, וזו התוצאה השנתית הגבוהה ביותר בטווח שכלל המחקר. ואילו מספרה של 2025 — והוא ארבע מאות ועשרים — מתואר במחקר במפורש כאומדן ראשוני שלא אומץ בנוסחו הסופי עדיין, וזו הסתייגות שיש להותירה צמודה למספר בכל פעם שהוא נזכר.

תמורה בהרכב הגילים: ממאה לכמאתיים ושבעים

הנתון שעורכי המחקר עוצרים אצלו יותר מזולתו הוא גילם של העוזבים. שכן בשלוש השנים האחרונות היה חלקם של מי שהגיעו לגיל ארבעים וחמש ומעלה כחמישית מן הכלל, לאחר שהיה ארבעה עשר אחוזים לפני עשור. ובמספרים מוחלטים עברה הקבוצה הזאת מקרוב למאה אל קרוב למאתיים ושבעים רופאים. וכאן אומר פרופסור איתי אטר שאין הדיבור בהכרח על הולכים אל התמחות או אל השתלמויות רפואיות, אלא על רופאים בשיא מסלולם המקצועי, ובהם בכירים ומנהלי מחלקות.

ההתמחויות והגיאוגרפיה

העוזבים התחלקו על התמחויות יסוד לפי המחקר: מאתיים וחמישה עשר ברפואה פנימית, ומאה שמונים ושמונה בכירורגיה, ותשעים וארבעה ברפואת ילדים, ושמונים ואחד ברפואת המשפחה והקהילה, ושבעים ושניים בגינקולוגיה ומיילדות, וחמישים ואחד בפסיכיאטריה, נוסף על מאה ושישה עשר בהתמחויות האף והאוזן והגרון והעור ורפואת העיניים. ועל מפת הארץ הובילה מחוז תל אביב בארבע מאות עשרים ותשעה עוזבים, ואחריה אזורי המרכז ואז חיפה ואז ירושלים ואז הדרום.

המאזן ולא המספר: הפסד הנטו ולחץ הפרישה

המחקר מעיר שקריאת מספרי העוזבים לבדם מסתירה מחצית מן התמונה, שכן העיקר הוא ההפרש בינם ובין הבאים. ובקנה המידה הזה הפסידה הארץ נטו חמש מאות ותשעה רופאים בשנים 2023 ו-2024, כלומר ממוצע של מאתיים חמישים וחמישה בשנה, מול ממוצע שלא עלה על חמישים וארבעה רופאים בשנים המשתרעות מ-2010 עד 2019. ומצטרף לכך נתון המיוחס למשרד האוצר שלפיו קרוב לעשרים וארבעה אחוזים מן הרופאים המומחים בבתי החולים הציבוריים הגיעו אל קרבת גיל הפרישה.

אזהרת עורכי המחקר: אפקט שמצטבר על עצמו

החוקרים מסיימים את קריאתם באזהרה מפני דינמיקה שהמחקר מכנה אותה אפקט «כדור השלג», כלומר שעזיבתם של בעלי הכישורים תדחוף את זולתם לעזוב בתורם וכך יוכפל הלחץ על מערכת הבריאות. ואטר קושר צד מן התופעה למה שחזו השנים האחרונות של התפתחויות פוליטיות וביטחוניות וכלכליות, ומציין שהקפיצה קדמה לפרוץ המלחמה על עזה באוקטובר 2023 ולא באה אחריה. והוא הזהיר מהשלכה אפשרית על משכי ההמתנה ועל יכולתם של המוסדות הרפואיים להכשיר רופאים חדשים, והעריך שחלק גדול מן העוזבים לא ישוב.