קריאות לשים פעמים אל אל-אקצא עם תחילת עונת החגים היהודיים
אחמד אבו אל-הייג'א קרא להרבות בתפילה ובריבאט במסגד אל-אקצא, ושיבח את אווירת הנוכחות בו ביום שישי. והוא אמר כי לתפילה במסגד מעלה עצומה, וכי הנוכחות בו היא הזדמנות לטוב ולברכה ולמחילה, בהזכירו את המסורות שנאמרו בדבר הכפלת שכר התפילה בו, ובעודדו את מי שיכול לפנות אליו, וחתם בקריאה לשים פעמים אליו. והקריאה חלה בעת ובעונה אחת עם עונת החגים היהודיים המתחילה בראש השנה העברי בשנים עשר ובשלושה עשר בספטמבר, ונמשכת בשבועות שלאחר מכן וכוללת את יום הכיפורים ואת חג הסוכות ואחרים. ובתקופה זו נשמעות קריאות פלסטיניות וירושלמיות להגביר את הריבאט, על רקע אזהרות מהתגברות הפריצות ומניסיונות לקיים טקסים בתוך הרחבות; ומחוז ירושלים כבר הזהיר מניצולה של העונה וקרא לבני ירושלים ולבני הפנים להיות נוכחים במסגד.
תוכן הקריאה כפי שנאמרה
הקריאה בעיקרה היא דברים על מעלת המקום ולא הודעה פוליטית. שכן אחמד אבו אל-הייג’א קרא להרבות בתפילה ובריבאט ברחבי המסגד, ושיבח את מה שראה מאווירת הנוכחות ביום שישי. והוא אמר כי לתפילה באל-אקצא מעלה עצומה, וכי הנוכחות בו היא הזדמנות לטוב ולברכה ולרחמים ולמחילה ולשכר, בהסתמכו על מה שנאמר במסורות בדבר הכפלת שכר התפילה בתוכו. אחר כך עודד את מי שמסוגל להגיע שיעשה כן, וסיים את דבריו בקריאה לשים פעמים אל המסגד, בשׂומו את הטוב בהגעה אליו ובתפילה בו.
עונה המתחילה בשנים עשר בספטמבר
ועיתויה של הקריאה הוא המעביר אותה מכלל דרשה אל כלל ידיעה. שכן עונת החגים היהודיים מתחילה בראש השנה העברי בשנים עשר ובשלושה עשר בספטמבר, ואחר כך נמשכת בשבועות שלאחר מכן וכוללת את יום הכיפורים ואת חג הסוכות ומועדים אחרים. ושבועות אלה עצמם הם שבהם עולה תנועת הכניסה אל רחבות המסגד, ולפיכך נעשית שאלת הנוכחות הפלסטינית בו שאלה על מאזן יומיומי בתוך הרחבות ולא על מעלת התפילה בלבד.
ממה מזהיר מחוז ירושלים
ובאותו כיוון עצמו יצאה אזהרה מטעם מחוז ירושלים, שתוכנה כי עונת החגים עלולה להיות מנוצלת להגברת הפריצות ולהרחבת היקפם של הטקסים היהודיים בתוך המסגד. והמחוז בנה על אזהרתו קריאה מעשית: שישימו הפלסטינים בירושלים ובפנים הפלסטיני פעמים אל המסגד ושיהיו נוכחים בו בתקופה זו. וכך נפגשים שני שיחים שבמותיהם שונות בתוצאה אחת — הנוכחות — אף שהראשון שבהם יצא ממעלת המקום והשני יצא מן החשש למעמדו הקיים.
הריבאט בהיותו נוכחות רצופה
והמילה החוזרת בשתי הקריאות היא ריבאט, ומשמעה כאן שהייה צמודה במסגד ולא ביקור חולף. שכן הכוונה היא שיישאר מספר מתפללים ברחבות מחוץ לזמני חמש התפילות, כדי שיהיו הרחבות מאוכלסות בשעות שבהן מתקיימת הכניסה. ומשום כך פונות הקריאות אל בני ירושלים ראשונה מפני קרבתם, ואל פלסטיני הפנים שנייה מפני שהם היכולים להגיע בלא היתר. ומכאן נעשה מספר הנוכחים ברחבות, ולא תוכן ההודעות, הדבר שעל פיו נמדדת השפעתן של קריאות אלה.
רקע השבועות האחרונים
ואין אזהרות אלה באות מן האין. שכן רחבות המסגד חזו בימים האחרונים בכניסתן של קבוצות מתנחלים דרך שער המוגרבים בשמירה של המשטרה, וחלקם קיימו טקסים ברחבות. ולוו בכך קריאות שהשמיעו קבוצות ימניות לפריצה רחבה במהלך ראש השנה העברי ולקיום טקסים בתוך המסגד. ועל רקע זה נקראת הקריאה לשים פעמים: ניסיון למלא את הרחבות במתפללים בשבועות שבהם צפוי הקצב הגבוה ביותר של כניסה.
