מבזק
דאחל
כתבות

«בית סלים כסאר» באבו כביר: תשע מאות מטר של אדריכלות הפרדסים שעודם עומדים ביפו

בית בן שתי קומות שהקים במאה התשע־עשרה סוחר ששימש קונסול של יותר משתים־עשרה מדינות, ובו ליוואן שהחדרים מקיפים אותו ועמודי שיש וקשתות, ובאר מסוף אותה מאה, ולאחר הנכבה הושתלטו עליו במסגרת מה שכונה «נכסי נפקדים».

2 דקות קריאה
بيتٌ من طابقين شيّده في القرن التاسع عشر تاجرٌ عمل قنصلاً لأكثر من اثنتي عشرة دولة، فيه ليوانٌ تحفّه الغرف وأع

עד שנותר מזמן הפרדסים

«בית סלים כסאר» עומד באזור אבו כביר שביפו, הידוע היסטורית בבתי הפרדס שבו, והוא נחשב לבולט שבמה שנותר ממבניו ההיסטוריים. המבנה בן שתי קומות ושטחו הכולל מגיע לכתשע מאות מטרים רבועים, והוא הוקם במאה התשע־עשרה.

בעליו: סוחר וקונסול של מדינות אחדות

ואילו מי שבנה אותו הוא סוחר ערבי שמייחסים לו מוצא לבנוני ומשפחתו באה ממלטה, ששימש קונסול של יותר משתים־עשרה מדינות, ובהן צרפת. הוא היה בעל שטחי קרקע נרחבים וחווה סמוך לכפר אל־מיר, ובחומר שנסקר מיוחסות לו עסקאות קרקע באזור, ובהן מה שנמכר מאדמות הכפר מלבס והוקמה עליו מושבת פתח תקווה.

ארמון אירוח בקיץ העיר

הבית, לצד בית אחר של בעליו מדרום לדרך יפו–ירושלים, שימש מקום קיט ואירוח, שימוש המשקף את עושרם של בעלי הפרדסים ואת מעמדה הכלכלי של יפו באותה תקופה.

ליוואן, עמודי שיש ותקרות מעוטרות

בקומה השנייה חלל מרכזי המוכר בשם «הליוואן», שחדרי המגורים מקיפים אותו ועולים אליו בגרם מדרגות רחב, ורצפותיו וקירותיו ותקרותיו עוטרו בציורי עיטור, ובתקרות העץ שלו עבודות מדוקדקות, ובחללו המרכזי מרכיבי אדריכלות עות’מאנית של עמודי שיש וקשתות. מן הפרטים הבולטים בו חלונותיו על עיטורי האבן והעץ שבהם, ופתחי האוורור בראש קירותיו החיצוניים, ומרזב מעוטר שעודנו עומד.

קומת קרקע ליבול ולבהמות ובאר להשקיה

קומת הקרקע יועדה לאחסון היבולים ולשיכון הפועלים ובעלי החיים, ובה תאי אחסון מצטלבים ושוקת מקורית שממנה השקו את הסוסים והגמלים. בחצר באר היסטורית שהייתה נדבך במערכת ההשקיה: מים נשאבו ממנה אל בריכת אגירה ואחר כך זרמו בתעלות אל הבוסתנים ואל הגן שמסביב. היא נחשבת לאחת הבארות השמורות והחשובות בבוסתני יפו מסוף המאה התשע־עשרה, ואילו מבנה האחסון שבחצר משוער שהוא החלק העתיק ביותר באתר וייתכן שהוא בן מאות שנים.

אחרי הנכבה: נכסי נפקדים ושימוש צבאי

ולאחר הנכבה השתלטו הרשויות הישראליות על המבנה והוא נכלל במה שמוכר בשם «נכסי נפקדים», ולאחר מכן שימש את הצבא. אף על פי מה שהוכנס בו משינויים — סתימת חלונות והקמת קירות והפיכת מתחם האחסון לרחבה — הוא שמר על חלק נרחב משלדו וממאפייניו, וכיום הוא מסווג כאחד מבתי הפרדס ביפו השמורים ביותר במקורם.