קולות הערבים בבחירות לכנסת: הכרעת המאזן או שותפות בלתי אפשרית?

כשבועיים לפני הבחירות לכנסת ה-27 ב-27 באוקטובר 2026, העיניים נשואות לקולות המצביעים הערבים, שממלאים תפקיד מכריע בהכרעת מאזן הכוחות בין המחנות המתחרים, על רקע שאלות בנוגע ליכולתם להפוך את משקלם האלקטורלי לשותפות אפקטיבית בשלטון.

להבהרת הנקודה, טוען הסופר שפיק טאהר כי אחוז הערבים מתוך האוכלוסייה אינו מספיק כדי למדוד את כוחם האלקטורלי, שכן גודל חבר הבוחרים שונה מהגודל הדמוגרפי, ולכך מתווספים שיעור ההשתתפות, פיזור הקולות והבריתות הפוליטיות.

הסופר הבהיר כי שיטת אחוז החסימה, המחייבת רשימה לקבל 3.25% מהקולות הכשרים, היא תנאי בסיסי לכניסה לכנסת; לאחר מכן, הלכידות בייצוג הופכת לגורם משפיע בהפיכת הקולות למנדטים ובמניעת אובדנם מתחת לסף החסימה.

זכות ההתמודדות במבחן

ב-23 בספטמבר החליטה ועדת הבחירות המרכזית לפסול את הרשימה המשותפת, הכוללת את חד"ש, בל"ד וערבי"ט, ואת הרשימה הערבית המאוחדת (רע"מ).

טאהר ציין כי בקשות הפסילה התבססו על סעיף 7א' לחוק יסוד: הכנסת, הכולל שלילת אופייה היהודי והדמוקרטי של המדינה, הסתה לגזענות ותמיכה במאבק מזוין של מדינה אויבת או ארגון טרור נגד ישראל, אך בית המשפט העליון ביטל ב-2 באוקטובר את פסילת שתי הרשימות פה אחד, בטענה שלא עמדו בתנאי ההדחה.

ההחלה החזירה את שתי הרשימות למירוץ, אך לא סיימה את הדיון הפוליטי סביב הלגיטימיות של ייצוגן וגבולות פעילותן.

טאהר הבהיר כי המתח בין דרישות היומיום לבין ההימור על אחדות מסייע להבנת סדר העדיפויות של המצביעים הערבים ורצונם להשפיע.

הוא הוסיף: "לעומת זאת, השפעת האחדות בין המפלגות הערביות דורשת קריאה זהירה יותר", והסביר: "אותו סקר העריך את שיעור ההשתתפות בכ-53%, שעולה ל-67% בתרחיש של איחוד ארבע המפלגות הערביות, כולל רע"מ. לכן, אין זה נכון להשליך את האומדן הגבוה יותר על המצב הנוכחי, שבו הרשימה המשותפת ורע"מ מתמודדות בנפרד".

הסופר סיכם ואמר: "ההצבעה עשויה להעניק לרשימות הערביות מנדטים שיכריעו את מאזן הכוחות, אך היא לא תקבע לבדה את מעמדן הפוליטי".

הוא המשיך: "הפיכת הייצוג להשפעה, אם דרך השתתפות ממשלתית ואם דרך תמיכה חיצונית, תישאר תלויה בכוח המיקוח, בהבטחות הביצוע ובנכונות השותפים הפוטנציאליים לעבור על חשבונות ההדרה".