איחוד האמירויות: ערוצי הקשר עם ישראל פתוחים זה חמש שנים
משרד החוץ של איחוד האמירויות הוציא הודעה בתגובה למה שהתפרסם בכלי התקשורת על אזהרה שקדמה למתקפת השביעי באוקטובר 2023. ונאמר בה כי ממשלת האמירויות אינה מגיבה על מה שמתפרסם או משוער בעניין שיחותיהם של ראשי ממשלות, אלא שהוסיפה דבר החורג מן ההימנעות: הגורמים הממשלתיים בשתי המדינות שמרו על קשר ישיר ופתוח מאז ראשית היחסים ביניהן לפני יותר מחמש שנים, והחליפו בעת הצורך כל מידע מודיעיני הנוגע לעניין, והחילופים מתקיימים עד היום. ואת מעורבותה מאז השביעי באוקטובר תיארה כמכוונת להפחתת ההסלמה, ליציבות האזורית ולמניעת האלימות. וההודעה באה לאחר דיווח שפרסם «הארץ» ביום שלישי על שיחת טלפון של מוחמד בן זאיד אל בנימין נתניהו כעשרה ימים לפני המתקפה, שלשכת ראש הממשלה הכחישה אותו הכחשה מוחלטת.
הודעה הנמנעת ומוסיפה בעת ובעונה אחת
ההודעה האמירתית עומדת על שני חלקים נבדלים. הראשון הימנעות מפורשת: הממשלה אינה מגיבה על הסיפורים התקשורתיים ולא על ההשערות הנוגעות לשיחותיהם של ראשי ממשלות, והיא נוסחה השומרת לשיחה השנויה במחלוקת את מעמדה, ואינה מאשרת אותה ואינה מכחישה אותה. ואילו השני מידע הניתן מרצון והחורג מגבולות ההימנעות: שערוצי הקשר בין אבו דאבי ובין ישראל נותרו פתוחים וישירים מאז כינון היחסים בין שתי המדינות, ושחילופי המידע המודיעיני הנוגע לעניין נמשכים בין הגורמים הנוגעים בדבר. ובין שני החלקים מרווח הנקרא בהקשר הוויכוח המתנהל: הימנעות מן הפירוט, וקיבוע המסגרת הכללית העושה את הפירוט לאפשרי.
חמש שנים של קווים פתוחים
וקביעת הזמן שבהודעה אינה מקרית. שכן המשרד אומר כי גופי שתי המדינות שמרו ביניהם על קשר ישיר שלא נפסק מאז ראשית היחסים לפני יותר מחמש שנים, כלומר מאז הנורמליזציה. ומוסיף כי חילופי המידע נעשו בעת הצורך, וכי הם מתקיימים עד היום. ומשמע הדבר שאבו דאבי אינה מכחישה את קיומו של הערוץ שדרכו אמורה האזהרה לעבור, אלא נמנעת מלדבר בתוכנה של שיחה מסוימת. וזו עמדה המותירה את שער הגרסה העיתונאית פתוח בלי לחתום עליה.
מה שפרסם העיתון ביום שלישי
ואילו מקור הוויכוח הוא דיווח שפרסם «הארץ» ביום שלישי, שתוכנו כי נשיא האמירויות מוחמד בן זאיד קיים שיחת טלפון עם ראש הממשלה הישראלי כעשרה ימים לפני מתקפת השביעי באוקטובר 2023. ותוכן האזהרה — לפי הדיווח — כי יחיא סינוואר, שעמד באותם ימים בראש חמאס ברצועה, מכין מבצע רחב שיש חשש כי יישפך בו דם וכי תתערער בו יציבות האזור. והשיחה נמשכה כארבעים וחמש דקות, ובן זאיד הביע במהלכה חשש שהמבצע יערער את הסכמי אברהם. והעיתון אומר כי נתניהו התייחס לאזהרה בשלווה, והודיע לבן שיחו כי ישראל מוכנה לכל תרחיש וכי הסכנה עשויה לבוא מן הגדה המערבית במידה רבה יותר.
הכחשה מוחלטת מלשכת נתניהו
ומנגד באה תגובת לשכת ראש הממשלה כהכחשה שאינה ניתנת לחלוקה. שהלשכה אומרת כי נתניהו לא שוחח עם נשיא האמירויות בתקופה הנזכרת ולא קיבל ממנו כל אזהרה, ומתארת את מה שפרסם העיתון כשקר מוחלט. ואילו «הארץ» אומר מנגד כי דיווחו נשען על כמה מקורות ועדויות. וכך עומדות לפני הקורא שלוש עמדות שאין מאחדן דבר: עיתון הדבק במה שפרסם, ולשכה המכחישה את עצם קיומה של השיחה, ומשרד חוץ הנמנע מתגובה ומאשר בה בעת שהערוצים פתוחים.
הוויכוח עובר אל זירת הבחירות
והעניין לא נשאר בגבולות הגרסה והגרסה שכנגדה. שכן מנהיגים באופוזיציה הישראלית הגיבו בדרישה לחשוף מה ידע ראש הממשלה לפני המתקפה ומה עשה באזהרות שהגיעו אליו. הרמטכ״ל לשעבר גדי אייזנקוט אמר כי נתניהו קיבל עשרות אזהרות והתעלם מהן, וכי אינו כשיר להמשיך; וראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט אמר כי הוא נושא באחריות האישית והישירה לכישלון; ויושב ראש מפלגת הדמוקרטים יאיר גולן סבר כי הוא סיכן את ישראל. ומפלגות האופוזיציה תובעות זה זמן ועדת חקירה ממלכתית עצמאית שהממשלה הנוכחית מסרבת לה, וכל זה מתרחש בעיצומה של ההיערכות לבחירות הקבועות לעשרים ושבעה באוקטובר 2026.
